118 כתבות · 5 תת-נושאים
השוק הישראלי: הבנקים, התעשייה והחברות שנסחרות בשתי בורסות
השוק הישראלי נקרא בשתי שפות דיווח במקביל, וזו הנקודה שממנה כדאי להתחיל. חברה שנסחרת בתל אביב מדווחת לפי הכללים של רשות ניירות ערך הישראלית ומפרסמת במאיה, לרוב בשקלים ולפי (IFRS); חברה ישראלית שנסחרת בנאסד"ק או בניו יורק מדווחת לרשות האמריקאית, לרוב בדולרים ולפי (US GAAP). יש גם חברות שעושות את שני הדברים. ההשלכה מעשית: אותה חברה יכולה להיראות שונה לגמרי בשני הדוחות, שער השקל-דולר נכנס לתוצאה בלי שאיש מכר או קנה משהו, ולוח הדיווחים המקומי הוא הודעות בלבד וקדימה בלבד - מי שטרם הודיעה על מועד פשוט לא מופיעה בו.
הבנקים הם החלק שקל ביותר להשוות, כי כולם מדווחים באותו שבוע ועל אותה סביבה. שלוש שורות מסבירות כמעט את כל התמונה: קצב הצמיחה של האשראי לציבור, שמראה אם יש ביקוש אמיתי; הכנסות הריבית נטו, שנעות עם ריבית בנק ישראל ומראות מה קורה למרווח כשהריבית מתחילה לרדת; וההפרשה להפסדי אשראי, שהיא ההערכה של הבנק עצמו לגבי איכות התיק שלו. כשכל הבנקים ספגו את אותה שחיקת מרווח, מה שמבדיל ביניהם הוא לא השחיקה אלא מה כל אחד עשה כדי לקזז אותה - עמלות, שוק ההון, התייעלות או היקף. אליהם מצטרפים גם היטלי מס ייחודיים למגזר, שמזיזים את הרווח הנקי בלי שום קשר לפעילות.
מעבר לבנקים יושבות שלוש קבוצות שונות מאוד זו מזו. התעשייה הכבדה והכימיה - זיקוק, אשלג, אנרגיה וייצור חשמל - נעה לפי מחירי סחורות עולמיים ולפי פרויקטים שנמדדים בשנים, ולכן הרבעון הבודד בה הוא מדגם קטן. הקמעונאות, המזון והנדל"ן המניב הם המראה הישירה של הצרכן ושל הריבית המקומית, ושם כדאי להסתכל על מכירות בחנויות זהות ועל תפוסה ולא על שורת ההכנסות שגדלה מפתיחת סניפים. ההייטק הישראלי שנסחר בחו"ל הוא הקבוצה המפוזרת ביותר - שבבים, סייבר, תוכנה, פינטק, ביטחון ורפואה - ומה שמשותף לה הוא שהמחיר נקבע בוול סטריט לפי הצפי, גם כשהפעילות והעובדים כאן. החומר בעמוד לימודי בלבד ואינו ייעוץ או המלצה.
הבנקים
האשראי, מרווח הריבית וההפרשה להפסדי אשראי - ומה מבדיל בין בנק לבנק כשכולם מדווחים על אותה סביבת ריבית באותו שבוע.
אנרגיה, כימיה ותעשייה בתל אביב
זיקוק, אשלג, ייצור חשמל, אנרגיה מתחדשת וכימיה מיוחדת - החוליה שנעה לפי מחירי סחורות ולפי פרויקטים שנמדדים בשנים, לא ברבעונים.
צרכן, קמעונאות ונדל"ן מניב
המראה הישירה של הצרכן הישראלי ושל הריבית המקומית - מכירות בחנויות זהות, מרווח גולמי, תפוסה והוצאות מימון.
פינטק ותשלומים
החברות הישראליות שמזיזות כספים - מסחר, תשלומים ומכונות אוטומטיות - ואיך נראית צמיחה שעדיין לא מתורגמת לרווח או למזומן.
ההייטק הישראלי בוול סטריט
שבבים, סייבר, תוכנה, תקשורת, ביטחון ורפואה - חברות שהפעילות שלהן כאן והמחיר שלהן נקבע שם, לפי הצפי ולא לפי התוצאה.
המונחים שצריך להכיר
ההגדרות שחוזרות בכתבות הנושא. כל מונח מוביל להסבר מלא.
רוצים את הניתוחים האלה ישירות אליכם?
חשבון חינם בקמפוס - עדכונים ומעקב אחרי מה שמעניין אתכם.





