אלביט מערכות פרסמה את דוח הרבעון השני היום, 11 באוגוסט 2026.
ייתכנו טעויות או אי-דיוקים. מצאתם משהו שנראה שגוי? כתבו לי ואתקן.
הרבעון
| הרבעון | לפני שנה | |
|---|---|---|
| הכנסות | 2,287.1 מיליון דולר | 1,972.7 מיליון |
| רווח גולמי חשבונאי | 579.0 מיליון · 25.3% | 472.9 מיליון · 24.0% |
| רווח גולמי מתואם | 586.5 מיליון · 25.6% | 480.4 מיליון · 24.4% |
| מחקר ופיתוח, נטו | 159.1 מיליון · 7.0% | 129.7 מיליון · 6.6% |
| שיווק ומכירות, נטו | 103.2 מיליון · 4.5% | 91.5 מיליון · 4.6% |
| הנהלה וכלליות, נטו | 97.9 מיליון · 4.3% | 93.9 מיליון · 4.8% |
| רווח תפעולי חשבונאי | 218.8 מיליון · 9.6% | 157.8 מיליון · 8.0% |
| רווח תפעולי מתואם | 237.5 מיליון · 10.4% | 175.1 מיליון · 8.9% |
| הוצאות מימון, נטו | 22.0 מיליון | 31.2 מיליון |
| רווח נקי חשבונאי | 173.6 מיליון · 7.6% | 125.7 מיליון · 6.4% |
| רווח נקי מתואם | 199.1 מיליון · 8.7% | 151.0 מיליון · 7.7% |
| רווח מדולל למניה | 3.61 דולר | 2.69 דולר |
| רווח מתואם מדולל למניה | 4.14 דולר | 3.23 דולר |
ההכנסות עלו כ-16%. הרווח למניה עלה 34%.
וזה בדיוק מה שנקרא מנוף תפעולי: המרווח הגולמי עלה מ-24.0% ל-25.3%, והמרווח התפעולי עלה מ-8.0% ל-9.6% - 1.6 נקודות אחוז. כשההכנסות גדלות והמרווח מתרחב בו-זמנית, הרווח עולה מהר בהרבה מהמכירות.
ושורה שכדאי לשים לב אליה: הוצאות ההנהלה והכלליות עלו רק 4% בזמן שההכנסות עלו 16%, ולכן שיעורן מההכנסות ירד מ-4.8% ל-4.3%. הוצאות המחקר והפיתוח, לעומת זאת, עלו 23% ושיעורן דווקא עלה - השקעה, לא התייעלות.
הצבר, וזה הסיפור
צבר ההזמנות ל-30 ביוני 2026 עמד על 32.0 מיליארד דולר - שיא.
כדי לתת לזה קנה מידה: ההכנסות ברבעון היו 2.29 מיליארד דולר. הצבר שווה לכ-14 רבעונים בקצב הנוכחי, כלומר כשלוש שנים וחצי של עבודה שכבר נחתמה.
ושלושה פרטים בתוכו שחשובים לא פחות מהסכום:
1. הגידול ברבעון הגיע בעיקר מאירופה. זו לא הערת שוליים - זו התזה. אירופה נמצאת בעיצומו של מחזור התעצמות רב-שנתי, ואלביט היא אחת הספקיות שנהנות ממנו ישירות.
2. כ-73% מהצבר מיוחס להזמנות מחוץ לישראל. כלומר החברה אינה תלויה בתקציב הביטחון המקומי - היא יצואנית.
3. כ-42% מהצבר מתוכנן לביצוע במהלך יתרת 2026 ובשנת 2027. זהו הפרט שהופך את הצבר ממספר גדול למספר מדיד: קרוב למחצית ממנו אמור להפוך להכנסה בתוך שנה וחצי.
הפילוח לפי מגזרים
| מגזר | שינוי | ההסבר של החברה |
|---|---|---|
| קרקע | +32% | מכירות תחמושת ואמצעי לחימה בישראל |
| ISTAR ולוחמה אלקטרונית | +22% | לייזר בעוצמה גבוהה אווירי ויבשתי, לוחמה אלקטרונית ומערכות ימיות באסיה-פסיפיק |
| אלביט מערכות אמריקה | +17% | תמהיל פרויקטים חד-פעמי חיובי, ראיית לילה, מערכות ימיות ואלקטרוניות |
| C4I וסייבר | +11% | מערכות קשר ומערכות שליטה ובקרה באירופה |
| אווירונאוטיקה | -8% | תמהיל פרויקטים חד-פעמי שלילי וירידה במערכות אימון וסימולציה באירופה, בקיזוז חלקי של עלייה במכירות כטב"מים בישראל |
ארבעה מגזרים בצמיחה דו-ספרתית, ואחד בירידה.
ומה שמעניין בפילוח הזה הוא הגיאוגרפיה שמאחוריו: הצמיחה של הקרקע היא ישראלית, הצמיחה של ISTAR היא אסייתית, וה-C4I צומח באירופה. החברה לא נשענת על שוק אחד.
הסעיף שמקזז
שיעור המס האפקטיבי עלה מ-5.6% ל-16.4%.
במספרים: הוצאות המס ברבעון היו 32.7 מיליון דולר, לעומת 7.1 מיליון אשתקד.
הסיבה, לפי החברה: יישום כללי המס המינימלי הגלובלי של ה-OECD (Pillar II).
ולמה זה חשוב מעבר לרבעון הזה: מדובר בשינוי מבני, לא בסעיף חד-פעמי. חברות ישראליות נהנו שנים משיעורי מס נמוכים מאוד במסגרת חוק עידוד השקעות הון, והמסגרת הגלובלית החדשה מצמצמת את היתרון הזה. מי שבונה מודל על בסיס שיעור המס ההיסטורי של אלביט צריך לעדכן אותו.
וכדי לראות את הסדר גודל: אלמלא עליית המס, הרווח הנקי היה גבוה במידה ניכרת. העובדה שהרווח למניה בכל זאת עלה 34% היא דווקא עדות לחוזק התפעולי - הוא ספג את זה ועדיין קפץ.
התזרים והדיבידנד
תזרים המזומן מפעילות שוטפת במחצית הראשונה של 2026 היה 517.8 מיליון דולר, לעומת 304.0 מיליון אשתקד.
זו עלייה של יותר מ-70%, והחברה מייחסת אותה בעיקר לגידול החזק ברווח הנקי ולעלייה בהתחייבויות בגין חוזים - כלומר מקדמות מלקוחות.
ונקודה שכדאי להכיר: התחייבויות בגין חוזים הן כסף שהתקבל לפני שהעבודה בוצעה. זה תזרים אמיתי, אבל הוא גם התחייבות לספק - ולכן צמיחה בסעיף הזה טובה כשהיא מלווה ביכולת אספקה, ומסוכנת כשלא.
דיבידנד: דולר אחד למניה. יום קובע 13 באוקטובר 2026, תשלום 26 באוקטובר 2026.
מה ההנהלה מדגישה
מנכ"ל החברה, בצלאל (בוצי) מכליס:
"Our backlog reached a new record of $32 billion, providing long-term visibility and demonstrating the continued confidence of customers worldwide in Elbit Systems' technologies and capabilities"
והוא מקדיש פסקה נפרדת להשקעות בתשתיות ייצור, ומתאר אותן כגישה ממושמעת להגדלת הקיבולת ולהמרת הצבר להכנסה. זה בדיוק הצוואר שצריך לעקוב אחריו: צבר גדל מהר יותר מהיכולת לספק אותו הופך מנכס למגבלה.
ובחזית הטכנולוגית: החברה הציגה לאחרונה מערכת לייזר אווירית בעוצמה גבוהה, בפיתוח עבור מסוקים ומטוסי קרב.
הזווית שלי
דעה אישית של אילן אברמוב - לא ייעוץ ולא המלצה
זה דוח שקשה למצוא בו פגם אמיתי, וזו בדיוק הסיבה שכדאי לחפש אותו בכוונה.
מה שעובד כאן עובד היטב: הכנסות פלוס 16%, מרווח תפעולי שמתרחב ב-1.6 נקודות אחוז, רווח למניה פלוס 34%, תזרים שעלה ביותר מ-70%, וצבר שיא של 32 מיליארד דולר שרובו מיוצא. חברה שמצליחה להגדיל מכירות ולשפר מרווח בו-זמנית עושה משהו נכון ברמת התפעול, לא רק ברמת הביקוש.
ומה שאני מחשיב לחלק החזק ביותר הוא לא הרווח - זה שהצבר גדל מאירופה. ביקוש ביטחוני ישראלי הוא מחזורי ותלוי אירועים; מחזור התעצמות אירופי הוא החלטה תקציבית רב-שנתית של עשרות מדינות, וזה בסיס הכנסה אחר לגמרי. ו-73% מהצבר מחוץ לישראל אומר שהחברה כבר עברה את המעבר הזה.
ועכשיו לצד השני, כי הוא קיים.
הראשון הוא המס, והוא מבני. קפיצה מ-5.6% ל-16.4% אינה רעש. כל מודל שנבנה על שיעור המס ההיסטורי של אלביט צריך להיכתב מחדש, וזה נכון לכל היצואניות הישראליות שנהנו מהמסלול המוטב.
השני הוא אווירונאוטיקה במינוס 8%. החברה מסבירה זאת בתמהיל פרויקטים חד-פעמי, וזה הסבר סביר לחלוטין. אבל זה גם המגזר היחיד שיורד בזמן שארבעה אחרים עולים דו-ספרתית, ולכן שווה לראות אם זה חוזר ברבעון הבא.
והשלישי, וזה מה שאני באמת אעקוב אחריו: היחס בין הצבר לקיבולת. צבר של 32 מיליארד דולר הוא נכס רק אם אפשר לייצר אותו. החברה עצמה מדברת על הגדלת השקעות בתשתיות ייצור, וזה אומר שהיא מזהה את המגבלה. המספר שיגלה אם היא מתגברת עליה הוא פשוט: האם ההכנסות ממשיכות לצמוח בקצב דו-ספרתי, או שהצבר גדל והמכירות דורכות במקום.
קראתם על חברה אחת. אותה שיטה עובדת על כל אחת.
ארבע שאלות שעוברים עליהן באותו סדר בכל פעם - והמפה היא הכלי שמריצים אותן עליו. חינם, בלי לפתוח חשבון.
ורוצים ללמוד את זה כמו שצריך? ההכשרות בקמפוס - 204 שיעורים, קהילה ולייב שבועי.
