ר.ג.א. פרסמה את דוח הרבעון השני. זה עסק שלא מדברים עליו הרבה, והמספרים שלו מלמדים משהו על כלכלה של שירותים.
ייתכנו טעויות או אי-דיוקים. מצאתם משהו שנראה שגוי? כתבו לי ואתקן.
מה החברה הזו עושה
בלשון הדוח עצמו, תחומי הפעילות הם "תחום פינוי ואיסוף האשפה ותחום ניקיון שטחים פתוחים ומוסדות".
והלקוחות הם רשויות מקומיות וגופים ממשלתיים.
וזה מגדיר את כל אופי העסק, בשלוש דרכים.
הראשונה - ההכנסה נקבעת במכרז. רשות מקומית מפרסמת מכרז לפינוי אשפה, והזוכה מספק את השירות לתקופה קצובה במחיר שנקבע מראש. כלומר המחיר אינו נקבע לפי ערך ללקוח אלא לפי מי שהציע הכי נמוך
- וזה מסביר מרווח גולמי של 14.6%.
השנייה - ההוצאה היא בעיקר שכר. משאיות, נהגים, עובדי ניקיון. וזו עלות שעולה עם הזמן ולא יורדת עם היקף - ולכן חוזה שנחתם לפני שנתיים במחיר של אז נסחט על ידי שכר של היום.
והשלישית - הלקוח כמעט לא פושט רגל. רשות מקומית אינה קונה שמפסיק לשלם. התמורה לכך היא תנאי תשלום ארוכים - וזה מה שקושר את העסק להון חוזר.
הרבעון
| מיליוני ש"ח | הרבעון | שיעור מההכנסות |
|---|---|---|
| הכנסות | 153.5 | |
| רווח גולמי | 22.4 | 14.6% |
| רווח תפעולי | 13.5 | 8.8% |
| לפני מס | 10.1 | 6.6% |
| רווח נקי | 7.9 | 5.1% |
| מיוחס לבעלי המניות | 7.9 | 100% |
| רווח בסיסי למניה | 0.02 ש"ח | |
| סך המאזן | 443.2 | |
| הון עצמי | 158.0 |
שלוש שורות שמספרות את הסיפור
הראשונה - 60% מהמרווח הגולמי שורדים.
מ-22.4 מיליון רווח גולמי נותרו 13.5 מיליון תפעוליים. נגרעו 8.9 מיליון בהוצאות מכירה, הנהלה וכלליות.
ובענף שירותים זה יחס טוב. לשם השוואה מאותה עונת דוחות: בסוגת שורדים 29%, בויקטורי 15%, ובחברות ה-IT שקראתי - מטריקס ווואן טכנולוגיות - סביב 52% ו-54%.
והסיבה שכאן היחס גבוה יחסית היא שהמטה קטן. עסק שמפעיל משאיות וצוותי ניקיון אינו זקוק לשכבת ניהול עבה - רוב העלות כבר נמצאת בשורה הגולמית.
השנייה - המימון לוקח רבע.
מ-13.5 מיליון תפעוליים נותרו 10.1 מיליון לפני מס. נגרעו 3.4 מיליון - 25.1% מהרווח התפעולי.
וההסבר במאזן: 443.2 מיליון ש"ח נכסים על הון עצמי של 158.0 מיליון - מינוף של 2.80 לאחד, כלומר התחייבויות של כ-285 מיליון.
וזה מינוף גבוה יחסית לעסק שירותים, והוא מצביע על שני דברים שהולכים יחד בענף הזה: צי רכב כבד - משאיות פינוי אשפה הן ציוד יקר - והון חוזר שממתין לתשלום מרשויות.
כלומר החברה מממנת גם את הציוד שלה וגם את הפער בין ביצוע השירות לגבייתו.
והשלישית, והיא לזכות החברה: אפס זכויות מיעוט.
כל 7.9 מיליון הרווח הנקי מיוחסים לבעלי המניות. בעונת הדוחות הזו זו אינה מובנת מאליה - ראיתי כאן חברות שבהן חצי מהרווח הלך למישהו אחר.
מה שאני אבדוק ברבעון הבא
| המרווח הגולמי | 14.6% היום - הוא נקבע במכרז ונשחק בשכר |
| צבר ההזמנות | בעסק חוזי, הצבר מנבא יותר מההכנסה |
| ימי לקוחות | הפער בין ביצוע לגבייה מול רשויות |
| המימון | 25.1% מהתפעולי - וקשור ישירות למינוף |
| חידושי מכרזים | כל חוזה שנגמר הוא נקודת סיכון וגם הזדמנות |
הזווית שלי
דעה אישית של אילן אברמוב - לא ייעוץ ולא המלצה
מה שמושך אותי בעסק כזה הוא דווקא מה שלא מעניין בו.
פינוי אשפה אינו צומח בקצב AI, אין לו סיפור, ואף אחד לא כותב עליו. אבל יש לו תכונה שרוב העסקים המרגשים היו רוצים: הביקוש אינו יורד. עיר מייצרת אשפה בשנה טובה ובשנה רעה, וברמת ריבית של 3% ושל 5%.
ומה שכן קובע בעסק כזה אינו הביקוש אלא המחיר - וזה נקבע במכרז, מול מתחרים, מול רשות שרוצה לשלם פחות.
ולכן השאלה היחידה שבאמת חשובה כאן היא האם החוזים מתחדשים במחיר שמכסה את עליית השכר. אם כן, זה עסק יציב ומשעמם. אם לא, המרווח הגולמי של 14.6% הוא לא רצפה - הוא נקודה על מדרון.
ומה שהייתי מחפש בדוחות המלאים הוא צבר ההזמנות ואורך החוזים. בעסק שנשען על מכרזים, הצבר הוא המספר שמנבא את השנתיים הבאות - וההכנסה הרבעונית מספרת רק על מה שכבר בוצע.
(חשוב להדגיש: זו דעתי האישית בלבד, ואין באמור המלצה לביצוע פעולה כלשהי.)
קראתם על חברה אחת. אותה שיטה עובדת על כל אחת.
ארבע שאלות שעוברים עליהן באותו סדר בכל פעם - והמפה היא הכלי שמריצים אותן עליו. חינם, בלי לפתוח חשבון.
ורוצים ללמוד את זה כמו שצריך? ההכשרות בקמפוס - 204 שיעורים, קהילה ולייב שבועי.
