מאקרו וריבית: הכוחות שמתמחרים את השוק

ריבית היא המחיר של הכסף, וכמעט כל נכס פיננסי מתומחר ביחס אליה. כשבנק מרכזי מעלה ריבית קורים שני דברים בו-זמנית: האשראי מתייקר והפעילות הריאלית מאטה, ובמקביל התשואה שאפשר לקבל על אג"ח ממשלתי, בלי סיכון מנייתי, עולה. שני האפקטים לוחצים כלפי מטה על המכפילים שהשוק מוכן לשלם, וחזק במיוחד על חברות שהרווח שלהן צפוי להגיע רק בעוד שנים רבות - רווח רחוק שווה פחות כשהריבית גבוהה. זו הסיבה שהחלטת ריבית של הפדרל ריזרב או של בנק ישראל מזיזה גם מניות שאין להן שום קשר ישיר לאשראי.

הטעות הנפוצה בקריאת מאקרו היא להתמקד במספר הכותרת. השוק כמעט אף פעם אינו מגיב לנתון עצמו אלא לפער בינו לבין מה שכבר היה מגולם במחירים, ולכן שלושה דברים חשובים יותר מהכותרת: ההרכב של הנתון - תוצר שהאט בגלל גל יבוא חד-פעמי אינו אותו דבר כמו תוצר שהאט בגלל צריכה חלשה; הפער בין המדד הכולל למדד הליבה, שמנטרל אנרגיה ומזון ומשקף טוב יותר את הלחץ המתמשך; ופילוח ההצבעה בוועדה המוניטרית, שמלמד על הכיוון הבא לא פחות מההחלטה עצמה. מכסים נכנסים למשוואה כגורם שמייקר תשומות בצד ההיצע, כלומר מעלה מחירים ומאט פעילות באותה נשימה - בדיוק המצב שבו ההחלטה של בנק מרכזי היא הקשה ביותר.

החלק שקל לפספס הוא שכמה מנתוני המאקרו המועילים ביותר מגיעים מדוחות של חברות ולא מלשכות סטטיסטיות. ההוצאה בכרטיסי אשראי, תנועת הלקוחות ברשתות המזון, נפחי המשלוחים חוצי-הגבולות ואינפלציית תשומות שמגולגלת אל המחיר לצרכן נמדדים בזמן אמת, מתפרסמים לפני הנתון הרשמי ובפירוט גבוה ממנו. למשקיע הישראלי מצטרפת שכבה נוספת: ריבית בנק ישראל ושער השקל מול הדולר משפיעים גם על התיק המקומי וגם על התשואה השקלית מהשקעות בחו"ל, ולעיתים הם נעים בכיוון הפוך לזה של השוק האמריקאי. הכתבות בעמוד מסודרות לפי ארבעת החתכים האלה. החומר כאן לימודי בלבד ואינו ייעוץ או המלצה.