שני מסמכים, פסגה אחת: מה שכתוב באמריקאי ואינו כתוב בסיני - ולהפך

בכתבה שפרסמנו ביום חמישי, בסיום היום השני של הפסגה, כתבנו שלא נחתם ולא פורסם שום מסמך - ושאין בכוונת הצדדים לפרסם הצהרה משותפת.

ביום השלישי שניהם פרסמו. בנפרד, כפי שנמסר מראש.

קראתי את שני המסמכים במלואם. הם אינם מתארים את אותה פסגה.

ייתכנו טעויות או אי-דיוקים. מצאתם משהו שנראה שגוי? כתבו לי ואתקן.

הפער הראשון, והחד ביותר: איך קוראים לזה

המסמך האמריקאי קובע:

"שני המנהיגים הסכימו להשתמש במונח סופר-אינטליגנציה במקום בינה מלאכותית כדי לתאר את הטכנולוגיות המתפתחות הרלוונטיות."

והוא ממשיך ומקים את "הדיאלוג האמריקאי-סיני לסופר-אינטליגנציה", בקיצור SI, וכן "ערוץ תקשורת דו-צדדי לתקריות SI".

המסמך הסיני, בסעיף השביעי:

"שני הצדדים מסכימים על הקמת הדיאלוג הסיני-אמריקאי ל-AI כדי להחליף דעות על סיכונים ותועלות הקשורים ל-AI. ההחלפה הבאה תתקיים בנובמבר 2026. סין וארה"ב מסכימות גם להקים ערוץ תקשורת דו-צדדי לתקריות AI."

כלומר אותו מנגנון בדיוק, בשני שמות שונים. המסמך הסיני אינו משתמש במונח "סופר-אינטליגנציה" אפילו פעם אחת.

ולמה זה חשוב מעבר לסמנטיקה: המסמך האמריקאי מציג הסכמה על הגדרת הבעיה. אם שני הצדדים אינם מסכימים איך לקרוא לטכנולוגיה, הם גם לא הסכימו מה בדיוק המנגנון החדש אמור לכסות. מנגנון תקשורת שהצדדים מגדירים את תחולתו אחרת הוא מנגנון חלש יותר ממה שנראה בכותרת.

הפער השני: איראן

האמריקאי:

"הם הסכימו שלאיראן לעולם לא יוכל להיות נשק גרעיני, ושאין לאפשר לשום מדינה או גוף לגבות אגרה בנתיבי שיט בינלאומיים."

הסיני:

"שני ראשי המדינות מסכימים שאיראן צריכה לכבד את התחייבותה שלא לפתח נשק גרעיני, ושאין לאפשר לשום מדינה או גוף לגבות אגרה בנתיבי שיט בינלאומיים."

ההבדל אינו מקרי. הנוסח האמריקאי הוא איסור - תוצאה שלא תתקיים. הנוסח הסיני הוא הפניה להתחייבות קיימת של איראן, כלומר הישענות על המשטר ההסכמי ולא על קביעה חד-צדדית.

ומה שכן זהה: המשפט על נתיבי השיט מופיע מילה במילה בשני המסמכים. בפסגה שבה כמעט כל ניסוח נבדל, זהו הסעיף היחיד שבו שני הצדדים בחרו באותן מילים בדיוק - וזה מלמד שהוא נוסח מראש ובקפידה.

הפער השלישי: מה זה בדיוק 30 מיליארד דולר

בכתבה מיום חמישי כתבנו שההערכות על חבילה בהיקף כ-30 מיליארד דולר מיוחסות לפרשן ולא למסמך. עכשיו המספר נמצא בשני המסמכים - אבל לא באותה משמעות.

"המלצות" מול "הסדר" אינם אותו דבר, וגם לא "יחס מכסי נוח יותר" מול "הפחתת מכסים". ומה שברור בשני הנוסחים גם יחד: זה אינו הסכם רכש. אף אחד מהמסמכים אינו מתחייב לקנות ב-30 מיליארד דולר - שניהם מדברים על יחס מכסי לסחורות בשני הכיוונים.

מה שמופיע רק אצל צד אחד

המזכר הצבאי הוא הפריט המעניין ביותר ברשימה הזו - והוא נמצא רק בצד אחד. ערוץ תקשורת צבאי למניעת הסלמה הוא בדיוק סוג הדבר שהיה מצופה להופיע בשני המסמכים.

ומה שנעדר משניהם: טייוואן

טייוואן אינה מופיעה באף אחד משני המסמכים. לא בגיליון האמריקאי ולא ברשימת שמונת התוצרים.

בכתבה מיום חמישי ציינו שטייוואן לא הוזכרה בפומבי על ידי שני המנהיגים, ושדובר משרד ההגנה הסיני כינה אותה "הנושא החשוב ביותר ביחסי סין-ארה"ב". הנושא החשוב ביותר, לפי הצד הסיני עצמו, לא נכנס למסמך הסיכום של אף צד.

ומה שכן משותף

מעבר למשפט על נתיבי השיט, שני המסמכים כוללים: בניית "יחסים קונסטרוקטיביים של יציבות אסטרטגית על בסיס כבוד, הוגנות והדדיות" - בניסוח כמעט זהה; תמיכה הדדית באירוח G20 ו-APEC, עם כוונת שני המנהיגים להשתתף בפסגה של האחר; היזכרות בכך ששתי המדינות היו בעלות ברית במלחמת העולם השנייה; ושני דובי פנדה שהושכרו לגן החיות של אטלנטה.

והזווית שנוגעת לשוק

ביום שישי, יום המסחר הראשון אחרי פרסום הגיליון האמריקאי, קרן הסל על נפט ברנט ירדה 3.54% - בעוד מדד S&P 500 עלה 0.54% ונאסד"ק 100 עלה 0.46%.

שני הפריטים במסמך האמריקאי שנוגעים ישירות לנפט הם הקריאה להגדיל את ייצור המזוקקים, והמשפט המשותף על אגרה בנתיבי שיט - שהוא, בהקשר של השבועות האחרונים, אמירה על מצרי הורמוז.

חשוב לומר את זה בזהירות: אני מתאר רצף, לא מוכיח סיבתיות. מחירי נפט זזים מהרבה סיבות באותו יום, ואין במסמך שום התחייבות כמותית לייצור.

אא

הזווית שלי

דעה אישית של אילן אברמוב - לא ייעוץ ולא המלצה

מה שאני לוקח משני המסמכים האלה הוא שהיעדר ההצהרה המשותפת לא היה עניין טכני - הוא היה הכרחי.

כתבנו ביום חמישי ששתי מדינות שמסכימות מפרסמות מסמך, ושתיים שרוצות להיראות מסתדרות מפרסמות תמונות. עכשיו יש מסמכים, ואפשר לדייק את האמירה: כשכל צד מפרסם לבד, כל צד יכול לכתוב את הפסגה שהוא רוצה להציג בבית. הצהרה משותפת הייתה מחייבת אותם לבחור ניסוח אחד - וכפי שרואים, לא היה ניסוח אחד.

והדוגמה הכי נקייה לכך היא המונח. אני מתקשה לחשוב על סימן ברור יותר לגבולות ההסכמה משני ממשלים שמקימים מנגנון משותף וקוראים לו בשני שמות. ותשובת הדובר הסיני היא מלאכת מחשבת דיפלומטית: היא לא מכחישה, לא מאשרת, ומעבירה את הבחירה לצד השני - "מכבדת את בחירת המונח שלו". מי שקורא את זה כהסכמה קורא לא נכון.

ומה שאני חושב שראוי לתשומת לב מיוחדת הוא דווקא המזכר הצבאי, שמופיע רק בצד הסיני. ערוץ תקשורת בין צבאות למניעת הסלמה הוא, מבחינת סיכון גלובלי, כנראה הפריט המשמעותי ביותר בכל הרשימה - והוא לא נכנס למסמך האמריקאי.

ולמשקיע, השורה הפרקטית לא השתנתה מיום חמישי: לא הוסר מכס, לא נפתח שוק, ולא בוטלה מגבלת יצוא. מה שנוסף הוא מנגנונים, לוחות זמנים, וכוונות - ושני נוסחים שמלמדים בדיוק כמה רחוק הם מוסכמים.

(חשוב להדגיש: זו דעתי האישית בלבד, ואין באמור המלצה לפעולה כלשהי.)

ייתכן שאילן אברמוב, הכותב, או מי מטעמו מחזיקים בחלק מניירות הערך או בקרנות הנזכרים בכתבה.