ב-13 באוגוסט 2026 הטילה ארצות הברית מכס על יבוא רחפנים ורכיביהם. זו סקירה של ההכרזה עצמה.
ייתכנו טעויות או אי-דיוקים. מצאתם משהו שנראה שגוי? כתבו לי ואתקן.
מה הוטל
ב-13 באוגוסט 2026 נחתמה הכרזה נשיאותית בשם "התאמת יבוא מערכות בלתי מאוישות ורכיביהן לארצות הברית", מכוח סעיף 232 לחוק הרחבת הסחר משנת 1962.
| שיעור המכס | על מה | מתי נכנס לתוקף |
|---|---|---|
| 100% | רחפנים במשקל המראה מרבי מעל 25 ק"ג | 3 בספטמבר 2026 |
| 100% | רחפנים המשלבים הדמיה תרמית | 3 בספטמבר 2026 |
| 100% | תחנות עגינה ורכיבים קריטיים מסוימים | 3 בספטמבר 2026 |
| 25% | רחפנים במשקל המראה מרבי של 25 ק"ג ומטה | 3 בספטמבר 2026 |
| 25% | רכיבים מסוימים נוספים | 9 בפברואר 2027 |
והמכסים האלה מתווספים. לשון ההכרזה: הם חלים בנוסף לכל מכס, מס, אגרה או היטל אחר שכבר חל על המוצר. הם גם ממשיכים לחול עד שיצומצמו, ישונו או יבוטלו במפורש - אין להם תאריך תפוגה.
למה 25 קילוגרם, ולמה תחנות עגינה
ההכרזה מסבירה את ההיגיון, ושווה לקרוא אותו כי הוא מסביר את מבנה המדרגות.
על רחפנים כבדים הוטל השיעור הגבוה מפני שלפי ההכרזה הם ניתנים לשימוש נשקי ביתר קלות, וסביר יותר שיישאו טכנולוגיות מתוחכמות למעקב.
ותחנות העגינה קיבלו את אותם 100% מסיבה אחרת: הן משמשות לשליטה במערכות רחפנים אוטונומיות, ואלה נפרסות בדרך כלל סביב תשתיות קריטיות בארצות הברית.
זו ההבחנה המרכזית בהכרזה: המדרגות אינן לפי מחיר או לפי נפח יבוא, אלא לפי מה שהמוצר מאפשר לעשות. רחפן קטן וצעצועי משלם 25%; אותו רחפן עם חיישן תרמי משלם 100%.
הרכיב שקובע אינו הרחפן - הוא היכולת.
החלק שהוא לב העניין: להזיז ייצור, לא לגבות כסף
אם קוראים את ההכרזה רק כמכס, מפספסים את רובה. היא מכילה מנגנון שנועד במפורש להעביר ייצור לשטח ארצות הברית, ולא רק לייקר יבוא.
הראשון: עיכוב מכוון של 180 יום. המכס על רכיבי נספח III נכנס לתוקף רק ב-9 בפברואר 2027, ולשון ההכרזה מפורשת - הדחייה נועדה "לתמרץ העברת ייצור לארץ". כלומר ניתן חלון של חצי שנה שבו עוד אפשר לייבא רכיבים בזול, כדי לבנות בינתיים קו ייצור מקומי.
והשני, המשמעותי יותר: תוכנית ה-onshoring. שר המסחר מוסמך ומחויב להקים תוכנית תמריצים להשקעה בכושר ייצור אמריקאי:
חברה שתוכנית ההעברה שלה תאושר תוכל לייבא את מוצרי שרשרת האספקה שלה ואת ציוד הייצור עצמו - בלי לשלם את מכסי סעיף 232 כלל.
ההיקף הפטור נקבע לפי התפוקה השנתית שהמפעל האמריקאי צפוי לייצר בסיום הפרויקט, וההטבה ניתנת לאורך תקופת הבנייה.
התנאי: התחייבות לבנות, לשפץ או להרחיב מתקן בארצות הברית, ותחילת בנייה לפני 20 בינואר 2029.
וזו אינה הטבה בלי שיניים. שר המסחר רשאי לדרוש דיווחים, לדרוש שהם ייבדקו בידי משרדי ביקורת חיצוניים, ולבטל את ההטבה למי שאינו עומד בהתחייבויותיו. במקרים של מרמה או הטעיה מכוונת של הממשל, הביטול יכול להיות רטרואקטיבי, ורשות המכס תגבה את ההפרש.
ומי כבר נמצא בפנים
סעיף 7 בהכרזה נותן דחייה נוספת של 180 יום לחברות שנמצאות, נכון ל-2 בספטמבר 2026, באחת משלוש הרשימות: רשימת Blue UAS המאושרת של משרד המלחמה, מסגרת Blue UAS, או רשימת האישורים המותנים של ה-FCC.
כלומר יצרן שכבר עבר את הסינון הביטחוני האמריקאי מקבל חצי שנה נוספת לפני שהמכס נוגע בו.
התקרות למדינות בעלות הברית
לא כל היבוא מטופל אותו דבר. ההכרזה קובעת תקרות:
| מדינה | תקרת מכס |
|---|---|
| יפן, קוריאה הדרומית, טייוואן, שווייץ, ליכטנשטיין, מדינות האיחוד האירופי | 15% |
| בריטניה | 10% |
אבל התקרה מותנית. היא חלה רק אם היבואן מאשר שכמעט כל הרכיבים הקריטיים והטכנולוגיה מיוצרים בארצות הברית, ביפן, בקוריאה, בטייוואן, בשווייץ, בליכטנשטיין, באיחוד האירופי או בבריטניה. שר המסחר יקבע את הליך הבדיקה ויעדכן את רשות המכס.
וישראל אינה מופיעה בהכרזה. המילה "ישראל" אינה מופיעה בנוסח כלל.
היא אינה ברשימת המדינות שמקבלות תקרת מכס, והיא אינה ברשימת "שותפות הסכמי הסחר" שמופיעה בסעיף הנוגע להחזרי מכס, שכוללת את בריטניה, האיחוד האירופי, שווייץ, ליכטנשטיין, יפן, קוריאה, מקסיקו וקנדה, ו"כל שותף סחר שאיתו ארצות הברית תחתום על הסכם סחר וביטחון".
מה שזה אומר בפועל תלוי בסיווג המכס של כל מוצר ומוצר ובמקור הרכיבים שלו, ולא ניתן לגזור מכאן מסקנה גורפת לגבי יצרן ישראלי מסוים. מה שכן ניתן לומר: המנגנון של התקרה המופחתת, כפי שנוסח, אינו חל עליה.
והרשימה יכולה לגדול
סעיף 5 מסמיך את שר המסחר להוסיף רכיבים לרשימת המכס באופן שוטף, אם ימצא שיבואם גדל באופן שמאיים על הביטחון הלאומי או שהוא מכרסם ביעילות הצעד.
ולשון ההכרזה מוסיפה שבבואו להחליט, הוא רשאי לאסוף מידע והמלצות מיצרנים מקומיים ומאיגודי תעשייה. כלומר היצרן האמריקאי מקבל דלת פתוחה להצביע על רכיב שמייבאים סביבו.
מה זה עושה ליצרן האמריקאי
זו השאלה המעשית, והתשובה נמצאת בשילוב של ארבעת המנגנונים:
| המנגנון | האפקט על יצרן שמייצר בארצות הברית |
|---|---|
| מכס של 25% עד 100% על יבוא | מייקר את המתחרה המיובא |
| עיכוב של 180 יום על רכיבים | מותיר חלון לבנות קו ייצור לפני שהתשומות מתייקרות |
| פטור מלא בזמן בנייה | מוזיל את הקמת המפעל עצמו |
| הוספת רכיבים לפי פניית יצרנים | מאפשר לסגור פרצות יבוא בהמשך |
ההכרזה מנסחת את המטרה בעצמה: עידוד ייצור מקומי, הפחתת התלות במקורות ובשרשראות אספקה זרים, חיזוק חוסן תעשייתי, וחיזוק היכולת של בסיס התעשייה הביטחונית לייצר בתוך ארצות הברית מערכות מרכזיות התומכות במבצעים צבאיים ובכשירות.
מי נמצא בצד הנכון של המנגנון
גילוי נאות: כותב שורות אלה מחזיק במניות Ondas (ONDS) נכון למועד הפרסום, והחזקותיו עשויות להשתנות בכל עת ללא הודעה מוקדמת. אין באמור המלצה לביצוע כל פעולה בנייר. ראו גילוי מלא וכתב ויתור בתחתית העמוד.
ההכרזה אינה מזכירה אף חברה בשמה. מה שהיא כן עושה הוא להגדיר ארבעה מבחנים, וכל חברה נופלת בצד זה או אחר שלהם:
| המבחן | מי עומד בו |
|---|---|
| מייצר בארצות הברית | המתחרה המיובא שלו מתייקר ב-25% עד 100% |
| ברשימת Blue UAS או ברשימת ה-FCC ב-2 בספטמבר | מקבל 180 יום נוספים |
| בונה כושר ייצור חדש בארצות הברית | מייבא רכיבים וציוד ייצור בפטור מלא בזמן הבנייה |
| מייצר בקטגוריות שספגו 100% | מעל 25 ק"ג, הדמיה תרמית, תחנות עגינה |
שלוש חברות אמריקאיות ציבוריות יושבות במרכז התחומים האלה. הנתונים להלן הם מהגשותיהן האחרונות, והם מתארים גודל ותמהיל - לא תוצאה צפויה מההכרזה.
AeroVironment
הגדולה מבין השלוש. בשנת הכספים שהסתיימה ב-30 באפריל 2026 רשמה הכנסות של 1.977 מיליארד דולר, עלייה של 141%, עם הזמנות של 2.7 מיליארד דולר ויחס הזמנות-לחיוב של 1.4. הצבר הממומן עמד על 1.2 מיליארד דולר.
הפעילות מחולקת לשני מגזרים: מערכות אוטונומיות, שרשמה ברבעון הרביעי 492.4 מיליון דולר, וחלל, סייבר ואנרגיה מכוונת, עם 149.2 מיליון. הצמיחה נשענה במידה רבה על רכישת BlueHalo שנסגרה ב-1 במאי 2025 ועל Empirical Systems Aerospace שנסגרה במרץ 2026 - השתיים תרמו 282.3 מיליון דולר ברבעון הרביעי לבדו.
המנכ"ל ואהיד נוואבי מתאר את מיקוד החברה כ"ביקוש עולמי עולה על פני רחפנים קטלניים ולא-קטלניים, הגנה מפני כטב"מים, חלל וטכנולוגיות מתקדמות" - כלומר בדיוק הקטגוריות שההכרזה ממסה בשיעור הגבוה.
Kratos
ברבעון השני של 2026 רשמה הכנסות של 458.8 מיליון דולר, עלייה של 30.5% ו-19.1% צמיחה אורגנית. מגזר המערכות הבלתי מאוישות רשם 79.1 מיליון דולר, צמיחה אורגנית של 8.1%, כלומר כשישית מהחברה.
יחס ההזמנות-לחיוב ברבעון היה 1.1, ובשנים-עשר החודשים האחרונים 1.3 עם הזמנות של 1.990 מיליארד דולר. החברה העלתה את תחזית ההכנסות לשנה ל-1.750 עד 1.810 מיליארד דולר.
הרווח הנקי היה 4.4 מיליון דולר בלבד על ההכנסות האלה, ו-EBITDA מתואם של 38.2 מיליון - כלומר זו חברה בעלת היקף גדול ורווחיות דקה, שבה שינוי בסביבה התחרותית מורגש יחסית מהר בשורה התחתונה.
Ondas
הקטנה מבין השלוש בהכנסות, והממוקדת ביותר בתחום. ברבעון השני רשמה הכנסות של 83.8 מיליון דולר וצבר פרו-פורמה של 757 מיליון. כתבנו על הדוח בהרחבה.
ומבחינת המנגנון של ההכרזה, היא זו שהפרופיל שלה הכי קרוב לתנאי תוכנית ה-onshoring: לפי דיווחיה יש לה שישה מתקנים בארצות הברית בשטח כולל של 230,000 רגל רבועה, שלדבריה מנוצלים בחסר, היא הוסיפה 560 עובדים אמריקאים ומתכננת הרחבה של כ-50,000 רגל רבועה נוספות. פעילות ההגנה מפני כטב"מים שלה נמצאת בקטגוריה שההכרזה ממסה ב-100%.
ומה שחייב להיאמר באותה נשימה: המכס חותך לשני הכיוונים.
יצרן אמריקאי שמייבא רכיבים - חיישנים, מנועים, מצלמות תרמיות - ישלם עליהם 25% החל מ-9 בפברואר 2027, אלא אם מקורם באחת המדינות שקיבלו תקרה או שתוכנית ה-onshoring שלו אושרה. ההכרזה מייקרת את המתחרה, אבל היא גם מייקרת את שרשרת האספקה של מי שטרם העביר אותה.
ומי שההטבה שלו מותנית באישור מנהלי לא מחזיק בה עד שהיא ניתנת. תוכנית ה-onshoring דורשת הגשה, אישור של שר המסחר, ועמידה בהתחייבויות תחת ביקורת. בשלב זה טרם פורסמו נהלי התוכנית.
מי מהחברות יימצא בפועל בצד המרוויח תלוי בסיווג המכס של כל מוצר, במקור הרכיבים שלו, ובאישורים מנהליים שטרם ניתנו. אלה שלושה משתנים שאינם ידועים כרגע.
הזווית שלי
דעה אישית של אילן אברמוב - לא ייעוץ ולא המלצה
הדבר שהכי בולט כאן הוא שזה לא באמת חוק מכס. זו תוכנית תעשייתית שהמכס הוא הכלי שלה.
מכס רגיל נועד לייקר יבוא ולהשאיר את הכסף בקופה. ההכרזה הזו בנויה הפוך: היא נותנת פטור מלא ממכס דווקא למי שבונה מפעל, כולל על ציוד הייצור. מי שמעביר ייצור לארצות הברית לא רק נהנה מכך שהמתחרה שלו מתייקר - הוא מקבל את חומרי הגלם שלו בפטור בזמן שהוא בונה. זה סבסוד, גם אם הוא לא נקרא כך.
והפירוט לפי יכולת ולא לפי מחיר מספר לנו על הכוונה. ההבחנה בין רחפן של 25 קילו לרחפן עם חיישן תרמי היא הבחנה ביטחונית, לא כלכלית. מי שקורא את זה כמהלך סחר יפספס - זה מהלך שמנוסח בשפה של תעשייה ביטחונית.
ומה שהייתי עוקב אחריו מכאן הם שלושה תאריכים ולא אחד: 3 בספטמבר, כשהמכס על הרחפנים נכנס לתוקף; 2 בספטמבר, היום שבו נקבעת רשימת מי שמקבל את דחיית ה-180 יום; ו9 בפברואר 2027, כשהמכס על הרכיבים מתחיל. בין התאריך הראשון לאחרון יש חמישה חודשים, וזה בדיוק החלון שההכרזה נותנת למי שמתכוון לבנות.
ושאלה אחת פתוחה שאין עליה עדיין תשובה: איך שר המסחר יפעיל את סמכות ההוספה השוטפת. סמכות לצרף רכיבים לרשימה על בסיס פניות מיצרנים מקומיים היא סמכות רחבה מאוד, ואופן ההפעלה שלה יקבע כמה מהתעשייה בפועל מכוסה.
(חשוב להדגיש: זו דעתי האישית בלבד, ואין באמור המלצה לביצוע פעולה כלשהי.)
קראתם על חברה אחת. אותה שיטה עובדת על כל אחת.
ארבע שאלות שעוברים עליהן באותו סדר בכל פעם - והמפה היא הכלי שמריצים אותן עליו. חינם, בלי לפתוח חשבון.
ורוצים ללמוד את זה כמו שצריך? ההכשרות בקמפוס - 204 שיעורים, קהילה ולייב שבועי.
