בין ה-30 ביולי ל-7 באוגוסט מדווחות 46 חברות יפניות בשווי מעל עשרה מיליארד דולר. זהו שיא עונת הדוחות של הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, והוא מרוכז בשבוע וחצי.
ובמרכזו יושבות חמש חברות שרוב המשקיעים המערביים לא יודעים לקרוא - ובלעדיהן אי אפשר להבין מה קורה בסחר העולמי.
מה זה סוגו שושה, ולמה זה חשוב
חמשת בתי הסחר של יפן - מיצובישי, מיצואי, איטוצ'ו, מרובני וסומיטומו - הם לא חברות אחזקה ולא קרנות סחורות. הם הצינור.
הם קונים גז טבעי באוסטרליה ומוכרים אותו בטייוואן. הם מממנים מכרה נחושת בצ'ילה ומזיזים את התפוקה לסין. הם מחזיקים רשתות קמעונאות, חוות סלמון, תחנות כוח, מטוסים וצי ספנות. הם המערכת שדרכה יפן קונה ומוכרת את העולם, ובדרך גם חלק ניכר ממה שהעולם מוכר לעצמו.
ולמה זה הופך את הדוחות שלהם למדד
חברת סחורות רגילה מדווחת על מחיר. בית סחר מדווח על תנועה - כמה זרם, לאן, באיזה מרווח, ובאיזה שלב של שרשרת האספקה נוצר הערך. כשחמישה מהם מדווחים באותו שבוע על אותו רבעון, מתקבלת תמונה של הסחר העולמי שאין לה מקבילה אמריקאית.
הרבעון: חמישה דוחות, חמישה ימים
הערה מתודית לפני המספרים: החמש מתייגות את אותו רבעון בשמות שונים - חלקן קוראות לו "רבעון ראשון 2026" וחלקן "שנת הכספים המסתיימת במרץ 2027". כדי למנוע בלבול, כל המספרים כאן מתייחסים לשלושת החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני 2026.
| בית סחר | דיווח | הכנסות | רווח נקי | שינוי |
|---|---|---|---|---|
| סומיטומו | 31 ביולי | 1,949.4 | 190.1 | +11.2% |
| מיצובישי | 3 באוגוסט | 5,181.0 | 298.5 | +47.0% |
| איטוצ'ו | 3 באוגוסט | 3,875.9 | 293.8 | +3.5% |
| מרובני | 3 באוגוסט | 2,609.2 | 186.4 | +20.7% |
| מיצואי | 4 באוגוסט | 4,347.6 | 294.1 | +53.4% |
במיליארדי ין
שני שיאי רבעון ראשון בשני ימים. מיצואי הכריזה על רווח שיא לרבעון ראשון בתולדותיה עם זינוק של 53.4%, ומיצובישי הכתה את הקונצנזוס - 298.5 מיליארד ין מול צפי של 262.2.
המנוע: מחירי הסחורות
הסיפור אחיד אצל כולן, והוא מתחיל במתכות ובאנרגיה.
אצל מיצובישי הנתון הכי חד בכל הקבוצה: סגמנט משאבי המינרלים - נחושת, פחם קוקינג אוסטרלי, ברזל - רשם רווח של 86.6 מיליארד ין, זינוק של 215%. הפילוח שהחברה נותנת מדויק: פחם קוקינג הוסיף 19.0 מיליארד ין לרווח, נחושת 20.0 מיליארד, וברזל גרע מיליארד אחד.
וסגמנט האנרגיה שלה זינק 77% - בעיקר מהפעלת עסקי ה-LNG בצפון אמריקה, שהכניסו 31.6 מיליארד ין לעומת 6.2 בלבד אשתקד.
אצל מרובני אותו כיוון: הרווח המתואם שבר שיא עם 177.0 מיליארד ין, ובתוכו זרוע המשאבים קפצה מ-28.0 ל-51.0 מיליארד - כמעט הכפלה. הנחושת הצ'יליאנית והפחם האוסטרלי מופיעים גם שם בשמם. ותזרים המזומנים התפעולי הליבתי שלה רשם שיא: 249.9 מיליארד ין, גידול של 96.0 מיליארד.
ואצל מיצואי הרווח הגולמי עלה ב-112.3 מיליארד ין - מאנרגיה, כימיקלים, וחטיבת החדשנות.
המלכודת: איטוצ'ו
כאן צריך לקרוא מתחת לכותרת, ומי שלא יעשה זאת יסיק בדיוק ההפך מהאמת.
איטוצ'ו הציגה רווח נקי של 293.8 מיליארד ין - עלייה של 3.5% בלבד. מול חברות אחיות שזינקו 47% ו-53%, זה נראה כמו פיגור חד.
זה לא. רווח הליבה שלה - הרווח בנטרול רווחי הון חד-פעמיים - זינק 38% ל-249.5 מיליארד ין, שיא לרבעון ראשון.
ההסבר, וזה שיעור בקריאת דוחות
הפער נובע כולו מסעיף אחד: רווחי ההון החד-פעמיים קרסו מ-103.0 מיליארד ין ל-44.5 מיליארד - ירידה של 58.5 מיליארד.
אשתקד איטוצ'ו מכרה נכסים גדולים ורשמה רווחי הון עצומים. השנה היא מכרה פחות. התוצאה: הכותרת נראית שטוחה בזמן שהעסק עצמו רץ 38% קדימה.
זהו בדיוק אותו דפוס שליווה אותנו לאורך כל עונת הדוחות, רק בכיוון ההפוך מאמזון: השורה התחתונה הפסיקה לתאר את העסק.
הצד השני של המטבע: מיצואי והון חוזר
וכאן נמצא הנתון שאף כותרת לא הביאה, והוא חשוב.
מיצואי רשמה רווח שיא - ותזרים חופשי שלילי של מינוס 46.4 מיליארד ין. התזרים התפעולי שלה צנח ל-42.3 מיליארד בלבד, מול 262.6 מיליארד אשתקד.
הסיבה מפורשת בדוח: בנייה של הון חוזר בהיקף 271.5 מיליארד ין, בעיקר גידול בחובות לקוחות.
זהו המחיר הישיר של גאות הסחורות. כשמחירים עולים, אותה כמות סחורה שעוברת בספרים דורשת יותר מזומן כדי לממן אותה. הרווח נרשם מיד; המזומן מגיע אחר כך. מי שקורא רק את שורת הרווח מפספס את זה לגמרי.
הבנקים: הריבית מתחילה לעבוד
וכאן צריך לתקן תפיסה נפוצה: שלושת בנקי-העל של יפן לא דיווחו באותו יום. מיזוהו דיווחה ב-30 ביולי, סומיטומו מיצואי ב-31 ביולי, ו-MUFG ב-3 באוגוסט - פריסה של שלושה ימים על פני שני שבועות.
MUFG רשמה רווח נקי של 809.4 מיליארד ין, זינוק של 48.2% - שיא לרבעון ראשון.
אבל השורה שמסבירה את הכל היא אחרת: הכנסות הריבית נטו הגיעו ל-882.4 מיליארד ין, זינוק של 27.7%.
המספרים שמוכיחים שהמהפך עובד
ריבית ההלוואות המקומית של MUFG עלתה מ-1.13% ל-1.47% - עלייה של 34 נקודות בסיס. ריבית הפיקדונות עלתה מ-0.17% ל-0.30% בלבד - 13 נקודות בסיס.
המרווח התרחב מ-0.95% ל-1.16%. כלומר הבנק גובה יותר מהלווים ומעביר לחוסכים רק כ-38% מהעלייה.
וההקשר: בנק יפן העלה את הריבית ל-1.0% ב-16 ביוני 2026, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1995, והותיר אותה שם ב-31 ביולי בהצבעה של 8 מול 1 - כשהמתנגד היחיד ביקש דווקא 1.25%.
זה מתחבר ישירות למה שכתבנו בסקירה השבועית: האג"ח היפנית ל-30 שנה על 3.975%, אחרי עשרים שנה מתחת ל-2%. הבנקים הם הנהנים הישירים, והדוח של MUFG הוא המדידה הראשונה של זה.
וטויוטה: הנתון שנעלם
טויוטה דיווחה היום, וזה הדוח המסובך ביותר בקבוצה.
- הכנסות: 13,525.4 מיליארד ין, +10.4%
- רווח תפעולי: 1,063.5 מיליארד ין, ירידה של 8.8% - המרווח ירד מ-9.5% ל-7.9%
- רווח נקי: 1,477.0 מיליארד ין, זינוק של 75.6%
איך הרווח התפעולי יורד והנקי מזנק 75%? התשובה מתחת לקו: הכנסות מימון אחרות של 850.6 מיליארד ין מול 153.7 אשתקד, ורווח מטבע של 112.4 מיליארד מול הפסד של 212.4 אשתקד. בתוספת מימוש מניות טויוטה אינדסטריז.
וצפון אמריקה חזרה לרווח: 185.5 מיליארד ין, מהפך של 206.6 מיליארד מהפסד של 21.2 מיליארד אשתקד. זהו הרווח התפעולי הראשון של הסגמנט מאז שהמכסים נכנסו לתוקף.
ומה שראוי לשים לב אליו דווקא בגלל שאיננו
טויוטה הסירה את שורת המכסים מהדיווח.
ברבעון המקביל אשתקד היא פרסמה מספר מפורש: השפעת מכסים של מינוס 450.0 מיליארד ין לרבעון, כשורה נפרדת בשקף הסיכום ובגשר הרווח התפעולי. לשנה כולה היא דיווחה מינוס 1,380.0 מיליארד ין.
ברבעון הזה אין שורה כזאת בכלל - לא בסיכום הכספי, לא במצגת ולא בגשר. גם התחזית המעודכנת לשנה אינה כוללת הנחת מכסים.
האזכור היחיד הוא איכותני, מפי הנהלת החברה: "צפון אמריקה חזרה לרווחיות, בין היתר בזכות עדכוני מחיר, השפעות מטבע, וירידה במכסים האמריקאיים." כיוון בלבד, בלי סדר גודל.
זהו שינוי בגילוי, ואנחנו מציינים אותו ככזה בלי לייחס לו כוונה. אבל למי שמנסה לכמת את עלות המכסים על התעשייה היפנית, המספר הזה פשוט כבר לא זמין.
מה עוד מגיע השבוע
טרם דיווחו, ולכן אין עליהן מה לומר עדיין:
ניפון סטיל - שמחזיקה ב-U.S. Steel אחרי הרכישה, וכנראה הזיקה האמריקאית ההדוקה ביותר של חברה יפנית. מדווחת היום אחרי סגירת המסחר בטוקיו.
הונדה, שמגיעה לדוח אחרי שנה שבה רשמה הפסד תפעולי של 414.3 מיליארד ין בעקבות מחיקות של 1,577.8 מיליארד ין הקשורות לרכב חשמלי. בנטרולן, הרווח התפעולי המתואם היה 1,039.3 מיליארד. התוכנית שלה לצפון אמריקה נשענת עכשיו על מנועי בעירה והיברידיים אחרי ביטול תוכניות הרכב החשמלי שם.
סופטבנק גרופ ביום חמישי, לייזרטק באותו יום - ואצלה זה דוח שנתי, לא רבעוני, כי שנת הכספים שלה מסתיימת ביוני. ו-ריקרוט הולדינגס ביום שישי - שמחזיקה ב-Indeed וב-Glassdoor, ולכן הדוח שלה הוא אחת הקריאות הישירות ביותר על שוק העבודה האמריקאי שקיימות בכלל.
הזווית שלי
דעה אישית של אילן אברמוב - לא ייעוץ ולא המלצה
מה שתופס אותי בשבוע הזה הוא לא מספר בודד אלא העקביות.
חמישה בתי סחר, חמישה מודלים עסקיים שונים, וכולם מצביעים על אותו דבר: מחירי מתכות ואנרגיה עלו, והמרווחים בשרשרת התרחבו. כשמיצובישי אומרת "פחם קוקינג הוסיף 19 מיליארד ומחיר הנחושת 20", ומרובני אומרת "נחושת צ'יליאנית ופחם אוסטרלי", זו לא במקרה אותה תשובה. זו מדידה של אותה מציאות משתי זוויות.
ושתי נקודות שאני לוקח איתי הלאה.
הראשונה היא ההון החוזר של מיצואי. תזרים חופשי שלילי בזמן רווח שיא הוא בדיוק הסוג של פרט שנעלם בכותרות. גאות סחורות היא לא רק רווח - היא גם דרישת מזומן.
והשנייה היא שורת המכסים שנעלמה אצל טויוטה. אני לא יודע למה היא הוסרה, ואני לא מתיימר לדעת. אבל אני כן יודע שברבעון שבו צפון אמריקה חזרה לרווח, המספר שהיה מאפשר למדוד את זה במדויק הפסיק להתפרסם. זה שווה מעקב ברבעון הבא.
רוצים את הניתוחים האלה ישירות אליכם?
בקהילת הטלגרם אני משתף סקירות ותובנות באופן שוטף.
