מדד המחירים ליצרן בארצות הברית לחודש יולי 2026 פורסם היום.
ייתכנו טעויות או אי-דיוקים. מצאתם משהו שנראה שגוי? כתבו לי ואתקן.
המספרים
| שינוי בשנים-עשר החודשים | יולי 2026 |
|---|---|
| ביקוש סופי | 4.7% |
| ללא מזון ואנרגיה | 4.2% |
| ללא מזון, אנרגיה ושירותי סחר | 4.7% |
| סחורות | 6.5% |
| שירותים | 3.9% |
| שינוי בחודש, מנוכה עונתיות | יולי 2026 |
|---|---|
| ביקוש סופי | -0.03% |
| ללא מזון ואנרגיה | 0.2% |
| ללא מזון, אנרגיה ושירותי סחר | 0.4% |
| סחורות | -0.7% |
| שירותים | 0.2% |
| מזון | -1.3% |
| אנרגיה | -0.6% |
| סחורות ללא מזון ואנרגיה | 0.9% |
החודש: מה שהמדד הכללי הסתיר
המדד הכללי כמעט לא זז. ברמת המדד עצמו: 156.563 ביולי מול 156.607 ביוני, ירידה של 0.03%. מספר כזה נקרא בדרך כלל "ללא שינוי", וכך גם נראית הכותרת.
אבל הוא מורכב משתי תנועות שמבטלות זו את זו. המזון ירד 1.3% והאנרגיה ירדה 0.6% - שני הסעיפים התנודתיים שכל בנק מרכזי מנטרל. ובאותו חודש בדיוק, סחורות הליבה עלו 0.9%.
0.9% בחודש אחד הם קצב שנתי של כ-11.4%, אילו היה נמשך.
זו העלייה החודשית שמושכת את מדד הליבה כלפי מעלה בזמן שהכותרת שטוחה. וזה גם הסעיף שנושא בדרך כלל את השפעת המכסים, שכן הוא מודד מוצרים מוחשיים ולא שירותים.
חודש אחד אינו מגמה, וצריך לראות אם זה חוזר באוגוסט. אבל זו התנועה המשמעותית בדוח.
ההיפוך: סחורות מול שירותים
בשנים שאחרי המגפה, הדפוס היה קבוע: השירותים רצו חם, הסחורות היו שטוחות ולעיתים בדפלציה. ביולי 2026 התמונה הפוכה:
| בשנה | |
|---|---|
| סחורות | 6.5% |
| שירותים | 3.9% |
הפער הוא 2.6 נקודות אחוז לטובת הסחורות. זהו שינוי אופי, לא רעש חודשי.
ואתמול, מדד המחירים לצרכן אמר את ההפך
זו הנקודה שדורשת תשומת לב. בכתבה על מדד המחירים לצרכן ליולי כתבתי שמוצרי הליבה עלו 0.8% בלבד בשנה, ושהלחץ נמצא בשירותים ולא בסחורות.
הדוח של היום אומר שברמת היצרן, הסחורות עלו 6.5% בשנה.
איך שני המדדים אומרים דברים הפוכים על אותו חודש?
מפני שהם מודדים שלבים שונים בשרשרת. מדד המחירים ליצרן מודד את המחיר שהיצרן המקומי מקבל; מדד המחירים לצרכן מודד את המחיר שהצרכן משלם בקופה.
כשהפער נפתח לכיוון הזה, יש שתי אפשרויות בלבד: או שהעלייה בעלויות תגולגל לצרכן בחודשים הבאים, או שהיא תיבלע במרווח של מי שנמצא באמצע - היצרן, היבואן והקמעונאי.
מה שהמדד הזה לא אומר
שני המדדים אינם בני-השוואה ישירה, ואסור לגזור אחד מהשני בחשבון פשוט.
מדד המחירים ליצרן מודד תפוקה של יצרנים מקומיים ואינו כולל מוצרים מיובאים; מדד המחירים לצרכן כולל אותם. הסלים שונים, המשקלות שונים, ושירותי הסחר במדד היצרן מודדים מרווחים של סיטונאים וקמעונאים ולא מחירי מוצר.
ולכן הפער בין 6.5% ל-0.8% אינו "פער שיסגר". הוא סימן לכיוון, לא תחזית של גודל.
ההקשר: הקצב השנתי דווקא מאט
| ביקוש סופי, שינוי שנתי | |
|---|---|
| מרץ | 4.3% |
| אפריל | 5.7% |
| מאי | 5.9% |
| יוני | 5.5% |
| יולי | 4.7% |
השיא היה במאי, והקצב יורד מאז. גם בליבה: 4.9% באפריל, 4.7% ביוני, 4.2% ביולי.
זו התמונה שתומכת בטענה שהלחץ מתמתן. היא נכונה - וגם לא סותרת את מה שכתוב למעלה. הקצב השנתי מאט מפני שחודשים חמים מ-2025 יוצאים מהחישוב, בזמן שהתנועה החודשית העדכנית דווקא מתחזקת בסעיף אחד ספציפי.
הזווית שלי
דעה אישית של אילן אברמוב - לא ייעוץ ולא המלצה
המספר שאני שם לב אליו הוא 0.9%, לא 4.7%.
הקצב השנתי הוא מראה אחורית: הוא יורד בעיקר מפני שהבסיס מלפני שנה היה גבוה. התנועה החודשית היא מה שקורה עכשיו, ובחודש הזה היא מרוכזת במקום אחד - סחורות הליבה.
ולמה זה מעניין דווקא עכשיו: זה בדיוק הסעיף שאמור לשאת את השפעת המכסים. אם באוגוסט נראה עוד קריאה כזו, זו כבר מגמה ולא רעש, והשאלה תעבור מ"האם" ל"מי סופג".
ומי שסופג הוא לא תמיד הצרכן. אם העלויות נתקעות במרווח של היצרנים והקמעונאים, זה לא יופיע במדד המחירים לצרכן - זה יופיע בדוחות הרבעון השלישי, בשורת הרווח הגולמי. וזה הופך את הדוח הזה לרלוונטי לעונת הדוחות ולא רק לפדרל ריזרב.
מה שהייתי בודק בהמשך: האם סחורות הליבה חוזרות מעל 0.5% באוגוסט, והאם המרווחים הגולמיים של קמעונאיות ויצרניות מתחילים להיסדק ברבעון השלישי.
(חשוב להדגיש: זו דעתי האישית בלבד, ואין באמור המלצה לביצוע פעולה כלשהי.)
קראתם על חברה אחת. אותה שיטה עובדת על כל אחת.
ארבע שאלות שעוברים עליהן באותו סדר בכל פעם - והמפה היא הכלי שמריצים אותן עליו. חינם, בלי לפתוח חשבון.
ורוצים ללמוד את זה כמו שצריך? ההכשרות בקמפוס - 204 שיעורים, קהילה ולייב שבועי.
