נשיא סין שי ג'ינפינג נחת בוושינגטון לביקור ממלכתי בן שלושה ימים - הראשון של נשיא סין בארה"ב מזה יותר מעשור. היום היה היום השני.
ונכון לסיומו, לא נחתם ולא פורסם שום מסמך.
עדכון, 27 בספטמבר: ביום השלישי פרסמו שני הצדדים מסמכי סיכום נפרדים - הבית הלבן ב-25 בספטמבר ומשרד החוץ הסיני ב-26 בספטמבר. קראנו את שניהם והשווינו ביניהם בכתבה נפרדת: שני מסמכים, פסגה אחת. הכתבה שלפניכם מתארת את המצב כפי שהיה בסיום היום השני, ולא עודכנה.
ייתכנו טעויות או אי-דיוקים. מצאתם משהו שנראה שגוי? כתבו לי ואתקן.
בקצרה:
- אין הצהרה משותפת, וגם לא מתוכננת כזו - כל צד יפרסם הודעה נפרדת.
- ההישג היחיד הוכרז יום לפני הפסגה - והוא קטן ממה שציפו.
- טייוואן ואיראן לא הוזכרו בפומבי בכלל.
- והשוק לא הגיב לפסגה - מה שהזיז אותו היום היה איראן.
מה קרה היום
הביקור התנהל לפי לוח טקסי: טקס קבלת פנים בבית הלבן בשעות הבוקר, מסדר צבאי בגן הוורדים עם מטס, ודברי פתיחה קצרים של שני המנהיגים. הפגישה הדו-צדדית עצמה נערכה בדלתיים סגורות, וארוחת הערב הממלכתית מתקיימת הלילה.
ומה שלא קרה חשוב יותר: אין מסמך באתר הבית הלבן, אין הודעה של נציגות הסחר האמריקאית, אין הודעה של משרד האוצר, ואין הכרזה על חבילת רכישות. ההערכות שדיברו על חבילת ייבוא בהיקף של כ-30 מיליארד דולר נותרו הערכות - הן מיוחסות לפרשן, לא למסמך.
ההישג האמיתי הוכרז יום קודם
ב-23 בספטמבר, יום לפני שהפסגה נפתחה, הודיע שר האוצר האמריקאי בראיון שהפסקת האש המסחרית שהושגה בבוסאן תוארך - בחודשיים, עד 10 בינואר 2027.
ולמה זה פחות ממה שנראה:
- הציפייה בשוק הייתה להארכה של שנה. קיבלנו חודשיים.
- הפסקת האש מבוסאן, מאוקטובר 2025, הקפיאה מצד אמריקאי כלל שמרחיב סנקציות לחברות בנות, ומצד סיני את מגבלות היצוא על אדמות נדירות.
- בייג'ינג טרם אישרה את ההארכה רשמית - הידיעה מגיעה מהצד האמריקאי בלבד.
- שר האוצר הוסיף שהסינים הציעו "עסקה גדולה יותר", ושארה"ב פתוחה גם להמשך ההסדר הקיים וגם לבחינת העסקה הגדולה.
כלומר מה שהושג הוא דחייה, לא הסדר.
ודבר אחד שחשוב לתקן בתמונה
מבנה המכסים בין שתי המדינות השתנה מהיסוד בפברואר השנה, וזה לא תמיד מופיע בסיקור.
ב-20 בפברואר 2026 פסק בית המשפט העליון האמריקאי, ברוב של שישה מול שלושה, שחוק סמכויות החירום הכלכליות אינו מסמיך את הנשיא להטיל מכסים כלל. כך נכתב בפסק הדין עצמו, בתיק לרנינג ריסורסס נגד טראמפ: דעת הרוב נכתבה על ידי נשיא בית המשפט, והדעות החולקות היו של תומאס, אליטו וקוואנו.
ומכיוון שמכס ה"פנטניל" על סין - 10% על רוב הייבוא - הוטל מכוח אותו חוק בדיוק, הוא נפל יחד איתו. הוא אינו קיים היום.
מה שנשאר בתוקף הוא מכסים מכוח סעיפים אחרים בחוק הסחר - על פלדה, אלומיניום, נחושת, רכבים וחלפים, ומכסים בשיעור 10% עד 12.5% על היקף עצום של ייבוא. הממוצע היום, לפי אומדן של שירות המחקר של הקונגרס: מעל 36% מצד ארה"ב, וכ-30% מצד סין.
הבינה המלאכותית קיבלה מונח חדש
טראמפ כתב הבוקר ברשת שלו: "יום גדול עם הנשיא שי מסין. סופר-אינטליגנציה תהיה נושא גדול לדיון, אבל אני רוצה להשאיר את זה בדיוק היכן שזה נמצא. זו גם עמדתה של סין."
ובדברי הפתיחה אמר שי, בתרגום: "יש לנו גם היכולת וגם האחריות לפתח ולנהל בינה מלאכותית לטובה, ולהבטיח שפיתוחה יישאר תמיד בשליטה אנושית ומשרת את רווחת האנשים." הוא הוסיף שהוא מקווה שחברות סיניות "יזכו ליחס הוגן" בארה"ב.
ומה שלא סוכם: ארה"ב הציעה מנגנון התראות הדדי על תקריות בינה מלאכותית שנוגעות לביטחון לאומי. הוא לא אושר. הדיון הבא בנושא נקבע לנובמבר, בפסגת אסיה-פסיפיק שסין מארחת.
טייוואן ואיראן: שתיקה מלאה
אף אחד משני המנהיגים לא הזכיר בפומבי את טייוואן או את איראן. הנושאים נמצאים על סדר היום, והפגישה שבה נדונו הייתה סגורה.
סביב הפסגה כן נשמעו קולות: דובר משרד ההגנה הסיני אמר היום שסוגיית טייוואן היא "הנושא החשוב ביותר ביחסי סין-ארה"ב", ושבייג'ינג מקווה שוושינגטון תטפל בה "בזהירות מרבית". שגריר סין הגדיר את טייוואן וזכויות האדם כ**"קווים אדומים"**.
והשוק? הגיב למשהו אחר לגמרי
המניות בוול סטריט נסחרות סביב האיזון, והפסגה לא ייצרה חדשות סחירות. נכון ל-15:18 שעון ניו יורק, כשעה לפני הנעילה, קרן הסל שעוקבת אחרי מדד ה-S&P 500 נסחרה בירידה של 0.03%, וזו שעוקבת אחרי נאסד"ק 100 בירידה של 0.01%. אלה אינם מחירי סגירה.
מה שכן הזיז את השוק היה איראן: קרן הסל על נפט ברנט עלתה באותה שעה ב-2.42%, על רקע ההסלמה במפרץ. ומניית בואינג ירדה 1.73% - בהיעדר הזמנת מטוסים סינית, שהיא ההכרזה הקלאסית של ביקור ממלכתי כזה.
ומה מחר
היום השלישי והאחרון: תה בבית הלבן, ביקור משותף של שני הזוגות בארכיון הלאומי כדי לראות מסמכים היסטוריים, ופרידה. אין מסיבת עיתונאים משותפת בשום שלב של הביקור.
הזווית שלי
דעה אישית של אילן אברמוב - לא ייעוץ ולא המלצה
מה שאני לוקח מהיום הזה הוא שכשאין הצהרה משותפת, זו לא תקלה טכנית - זו התוצאה.
שתי מדינות שמסכימות על משהו מפרסמות מסמך. שתי מדינות שרוצות להיראות מסתדרות בלי להתחייב מפרסמות תמונות - טקס, מטס, ארוחה. הפסגה הזו, לפי שעה, היא מהסוג השני.
וההארכה של חודשיים היא הראיה הכי טובה לכך. מי שמסכים לכיוון מאריך לשנה. מי שמאריך לחודשיים קונה זמן עד הסיבוב הבא - ושם את מועד הפקיעה בדיוק לפני שהשנה החדשה מתחילה.
ומה שאני מוצא מעניין במיוחד הוא הניסוח על הבינה המלאכותית. "אני רוצה להשאיר את זה בדיוק היכן שזה נמצא, וזו גם עמדתה של סין" - זו לא הצהרה על שיתוף פעולה. זו הצהרה על הימנעות משינוי. כששתי המעצמות מסכימות לא לזוז, זה אומר ששתיהן מרוצות מהמצב הנוכחי יותר מכל חלופה שהוצעה.
ולמשקיע, השורה המעשית פשוטה: הפסגה הזו לא שינתה מכסים, לא פתחה שוק, ולא הסירה מגבלת יצוא. מה שהיא כן עשתה הוא לדחות את השאלה בחודשיים.
(חשוב להדגיש: זו דעתי האישית בלבד, ואין באמור המלצה לפעולה כלשהי.)
ייתכן שאילן אברמוב, הכותב, או מי מטעמו מחזיקים בחלק מניירות הערך או בקרנות הנזכרים בכתבה.
קראתם על חברה אחת. אותה שיטה עובדת על כל אחת.
מכתב אחד בשבוע על איך השוק באמת מחובר - ומיד בהרשמה, המפה של סקטור לבחירתכם: מי מספק למי, ואיפה החוליה הצרה. חינם, והסרה בלחיצה.
ורוצים ללמוד את זה כמו שצריך? ההכשרות בקמפוס - 232 שיעורים וקהילה.






