הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה של העבודה פרסמה הבוקר את דוח התעסוקה ליולי 2026.
כל הנתונים בכתבה נלקחו מהודעת ה-BLS עצמה, מיום 7 באוגוסט 2026. עם זאת, ייתכנו טעויות, אי-דיוקים או השמטות, והנתונים עשויים להשתנות לאחר מועד הפרסום. מצאתם משהו שנראה שגוי? כתבו לי ואתקן.
המספר שבכותרת
התעסוקה בשכר במגזר הלא-חקלאי ירדה ב-23,000 משרות ביולי.
בלשון ההודעה עצמה, גם המספר הזה וגם שיעור האבטלה "changed little" - השתנו במעט. זו נוסחה שה-BLS משתמשת בה כשהשינוי אינו מובהק סטטיסטית.
| יולי 2026 | |
|---|---|
| שינוי בתעסוקה בשכר | מינוס 23,000 |
| ממוצע חודשי ב-12 החודשים הקודמים | פלוס 34,000 |
| שיעור האבטלה | 4.1% |
| מספר המובטלים | כ-6.9 מיליון |
ירידה של 23,000 משרות בכלכלה עם יותר מ-159 מיליון מועסקים היא רעש. אילו זה היה כל הדוח, הוא לא היה מזיז את השוק.
אבל זה לא כל הדוח
הדבר החשוב ביותר נמצא בפסקה על התיקונים למפרע.
| חודש | דווח קודם | לאחר תיקון | שינוי |
|---|---|---|---|
| מאי | פלוס 129,000 | פלוס 63,000 | מינוס 66,000 |
| יוני | פלוס 57,000 | פלוס 20,000 | מינוס 37,000 |
יחד, שני החודשים האלה נמוכים ב-103,000 משרות ממה שדווח בזמנו.
למה תיקון למפרע חשוב יותר מהמספר החודשי? כי המספר החודשי מתאר חודש אחד, והתיקון מתאר טעות בתמונת המצב. לפני התיקון נראה היה שמאי ויוני הוסיפו יחד 186,000 משרות. אחרי התיקון הם הוסיפו 83,000. זה לא שוק עבודה שנחלש ביולי. זה שוק עבודה שהיה חלש יותר ממה שחשבנו כבר בחודשיים שלפני.
מאיפה מגיעה החולשה? לפי ההודעה, ביולי ירדה התעסוקה בחינוך בשלטון המקומי, במינוס 50,000 משרות, ובמסחר קמעונאי, במינוס 19,000. התעסוקה בבריאות המשיכה לעלות.
ולמה זה דווקא מזמין הורדת ריבית
כאן נמצא ההיגיון שהשוק פעל לפיו.
לפדרל ריזרב יש שני יעדים: יציבות מחירים ותעסוקה מלאה. כשהאינפלציה גבוהה, הוא מעלה ריבית כדי לקרר את הכלכלה. הבעיה היא שקירור מוגזם שובר את שוק העבודה.
מה שהדוח הזה מראה הוא קירור בלי שבירה:
| הנתון | מה זה אומר | |
|---|---|---|
| שיעור אבטלה | 4.1% | עדיין נמוך היסטורית |
| שכר שעתי ממוצע | 37.62 דולר | עלייה של 2 סנט בלבד בחודש |
| קצב עליית השכר בשנה | 3.2% | לא מספיק כדי להזין אינפלציה |
| שבוע עבודה ממוצע | 34.3 שעות | ללא שינוי |
עליית שכר של 3.2% בשנה היא הנתון הקריטי. כשהשכר עולה מהר, העובדים מוציאים יותר, והמחירים עולים בעקבותיו. 3.2% זה קצב שלא מייצר לחץ אינפלציוני משמעותי, ולכן הוא לא חוסם הורדת ריבית.
במילים אחרות: שוק העבודה מתקרר, השכר לא בורח, והאבטלה עדיין נמוכה. זה בדיוק הצירוף שמאפשר לפד להוריד ריבית בלי לחשוש שהוא מדליק מחדש את האינפלציה.
ההסתייגות שאסור לדלג עליה
חלק מהיציבות בשיעור האבטלה מגיע ממקום פחות מחמיא.
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עמד על 61.4% - ירידה של 0.7 נקודת אחוז מאז ינואר. יחס התעסוקה לאוכלוסייה עמד על 58.9%, ירידה של 0.5 נקודת אחוז באותה תקופה.
למה זה משנה? שיעור האבטלה סופר רק את מי שמחפש עבודה באופן פעיל. מי שהתייאש והפסיק לחפש יוצא מהמונה ומהמכנה גם יחד, והאבטלה נראית נמוכה יותר. ירידה של 0.7 נקודת אחוז בשיעור ההשתתפות תוך שבעה חודשים אומרת שחלק מהאנשים פשוט יצאו מהתמונה. אבטלה של 4.1% נראית טוב יותר ממה שהיא כשקוראים אותה לצד הנתון הזה.
ועוד שני נתונים באותו כיוון: המובטלים לטווח ארוך, אלה שמחפשים עבודה 27 שבועות או יותר, עמדו על 1.8 מיליון - 25.5% מכלל המובטלים. ומספר המועסקים במשרה חלקית מסיבות כלכליות, כלומר מי שרצה משרה מלאה ולא מצא, עמד על 4.8 מיליון.
איך השוק הגיב
נכון לשעה 14:13 בניו יורק, באמצע יום המסחר:
| 6 באוגוסט | 7 באוגוסט | שינוי | |
|---|---|---|---|
| ראסל 2000 | 298.25 | 301.00 | +0.92% |
| תעודה על נאסד"ק 100 | 714.65 | 720.39 | +0.80% |
| תעודה על S&P 500 | 768.56 | 771.69 | +0.41% |
| VIX | 15.15 | 14.92 | -1.52% |
| תשואת אג"ח ל-5 שנים | 4.39% | 4.36% | -3 נקודות בסיס |
| תשואת אג"ח ל-10 שנים | 4.67% | 4.65% | -2 נקודות בסיס |
| תשואת אג"ח ל-30 שנה | 5.21% | 5.21% | ללא שינוי |
המסחר עדיין פתוח בזמן כתיבת השורות. אלה אינם מחירי סגירה.
ושלושה דברים בטבלה הזו מספרים את הסיפור:
ראשית, המניות הקטנות עלו הכי הרבה. ראסל 2000 הוא מדד של חברות קטנות, והן רגישות במיוחד לריבית - הן ממונפות יותר וההלוואות שלהן יקרות יותר. כשהשוק מתמחר ריבית נמוכה יותר, הן הראשונות לעלות.
שנית, התשואות הקצרות ירדו יותר מהארוכות. התשואה לחמש שנים ירדה שלוש נקודות בסיס, זו לעשר שנים שתיים, וזו לשלושים כמעט לא זזה. התשואות הקצרות מגיבות לציפיות ריבית; הארוכות מגיבות לצמיחה ולאינפלציה בטווח הרחוק.
שלישית, מדד הפחד ירד. VIX נמוך יותר אומר שהשוק מתמחר פחות סיכון, לא יותר.
הצירוף הזה הוא חתימה מובהקת של תמחור הורדת ריבית, ולא של פחד ממיתון. אילו השוק היה חושש ממיתון, המניות הקטנות היו נופלות ראשונות והתשואות הארוכות היו צונחות יחד עם הקצרות.
הזווית שלי
דעה אישית של אילן אברמוב - לא ייעוץ ולא המלצה
הדוח הזה הוא תזכורת טובה לכמה מטעה יכולה להיות כותרת.
"מינוס 23,000 משרות" נשמע כמו חדשות רעות, והשוק עלה. מי שקורא רק את הכותרת רואה סתירה. מי שקורא את הדוח רואה בדיוק את מה שהפד רצה לראות: כלכלה שמאטה בקצב מבוקר, בלי שהשכר בורח ובלי שהאבטלה מזנקת.
ומה שאני לוקח מזה הוא לא תחזית ריבית. אני לא יודע מה הפד יעשה, ואף אחד לא יודע. מה שאני כן לוקח הוא כלל קריאה: בדוח תעסוקה, התיקונים למפרע חשובים יותר מהמספר החודשי. מספר חודשי הוא אומדן ראשוני עם טווח טעות רחב. תיקון הוא מה שקרה באמת.
והדבר השני שאני לוקח הוא ההסתייגות. שיעור השתתפות שיורד 0.7 נקודת אחוז בשבעה חודשים הוא נתון שלא מגיע לכותרות, והוא זה שהופך אבטלה של 4.1% למספר שצריך לקרוא בזהירות. אנשים שיצאו מכוח העבודה אינם מובטלים בהגדרה הסטטיסטית, אבל הם גם לא עובדים.
מה שאני אעקוב אחריו בדוח הבא הוא לא מספר המשרות - אלא האם התיקונים ימשיכו להיות שליליים. חודש אחד של תיקון כלפי מטה זה רעש. שלושה חודשים ברצף זה מגמה, וזה כבר סיפור אחר לגמרי.
רוצים את הניתוחים האלה ישירות אליכם?
בקהילת הטלגרם אני משתף סקירות ותובנות באופן שוטף.
