אינפלציה ביולי: המדד הכללי 3.4%, הליבה 2.5% - וכמעט כל הפער הוא סעיף אחד

נתוני מדד המחירים לצרכן בארצות הברית לחודש יולי 2026 פורסמו היום. הנתונים להלן נשלפו ישירות ממאגר הסדרות של הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה.

ייתכנו טעויות או אי-דיוקים. מצאתם משהו שנראה שגוי? כתבו לי ואתקן.

המספרים

	בשנה	בחודש
המדד הכללי	3.4%	0.1%
מדד הליבה	2.5%	0.2%
אנרגיה	14.5%	‎-1.5%‎
מזון	2.9%	0.1%
דיור	3.2%	0.1%
שירותים ללא אנרגיה	3.0%	0.2%
מוצרי ליבה	0.8%	0.2%

השינוי החודשי מנוכה עונתיות. השינוי השנתי אינו מנוכה - זו הצורה המקובלת להצגתו.

הפער, וזה כל הסיפור

ומיד אחרי זה, ההפך הגמור

מה שהמספר השנתי מסתיר

קצב הליבה בשלושת החודשים האחרונים:

החודש	שינוי בליבה, מנוכה עונתיות
מאי	0.21%
יוני	‎-0.02%‎
יולי	0.22%

סך הכול 0.41% בשלושה חודשים - שזה קצב שנתי של כ-1.6%.

לעומת 2.5% במדידה השנתית.

ההפרש בין שני המספרים הוא הפרש בין עבר לבין הווה. המדידה השנתית כוללת גם את הרבעון הראשון של 2026, שהיה חם יותר. המדידה של שלושה חודשים מתארת רק את מה שקורה עכשיו.

ובקצב הנוכחי, הליבה רצה מתחת ליעד.

איפה הלחץ כן נמצא

	בשנה
דיור	3.2%
שכר דירה בפועל	2.9%
שכר דירה זקוף לבעלי בתים	3.2%
שירותי תחבורה	2.9%
ביגוד	3.9%
מוצרי ליבה	0.8%
רכבים חדשים	0.5%
מכוניות משומשות	‎-1.9%‎
טיפול רפואי	1.7%

הערה על היעד

כדאי לדייק נקודה שמתפספסת הרבה: יעד האינפלציה של הפדרל ריזרב הוא 2%, אבל לא על המדד הזה. היעד מוגדר על מדד מחירי ההוצאה לצריכה פרטית, שהוא מדד אחר עם משקלות אחרים.

שני המדדים אינם זהים, והם גם לא נעים באותו קצב. ולכן קריאה של 2.5% בליבת המדד לצרכן אינה אומרת אוטומטית שהאינפלציה במדידת היעד עומדת על 2.5%.

זו הערה טכנית, אבל היא משנה את המסקנה - ולכן היא כאן.

ומה זה אומר על הריבית

נכון ל-10 באוגוסט 2026, טווח היעד של הריבית עומד על 3.50% עד 3.75%, והריבית האפקטיבית בפועל על 3.63%. הנתון מהבנק הפדרלי של ניו יורק.

וכאן מגיעה השאלה שקובעת הכל: כמה הריבית הזו באמת מרסנת?

כי ריבית לא נמדדת במספר שלה אלא במרחק שלה מהאינפלציה. ריבית של 3.63% מול אינפלציה של 3.4% היא כמעט לא מרסנת. אותה ריבית מול אינפלציה של 1.6% היא מרסנת מאוד. וכל שלושת המספרים האלה נמצאים בפרסום של היום.

מודדים מול	האינפלציה	הריבית הריאלית
המדד הכללי, שנתי	3.4%	כ-0.3 נקודות אחוז
הליבה, שנתי	2.5%	כ-1.2 נקודות אחוז
הליבה, שלושה חודשים בקצב שנתי	1.6%	כ-2.0 נקודות אחוז

למה בנקים מרכזיים מתעלמים מאנרגיה

זה נשמע כמו נוחות, אבל יש לזה היגיון תפעולי.

ריבית משפיעה על ביקוש, לא על היצע. מחיר הבנזין נקבע בשוק הנפט העולמי - והעלאת ריבית בוושינגטון לא מוסיפה חבית אחת לשוק. לכן תגובה מוניטרית לזעזוע אנרגיה מייצרת את הנזק לכלכלה בלי לפתור את הסיבה.

ויש לכך גם צד הפוך, שהוא הסיכון האמיתי: אם מחירי אנרגיה גבוהים נשארים מספיק זמן, הם מחלחלים לתוך הליבה - דרך עלויות הובלה, ייצור ובסופו של דבר דרישות שכר. ברגע שזה קורה, זו כבר לא בעיית היצע.

ולכן השאלה המעשית אינה מה עשתה האנרגיה השנה, אלא האם היא חלחלה. ובנתונים של היום, התשובה היא כנראה שלא: מוצרי הליבה עלו 0.8% בלבד, ורכיב מוצרי הליבה הוא בדיוק המקום שבו חלחול כזה היה מופיע ראשון.

המלכודת שבסעיף הדיור

ומה שהפרסום הזה לא מכיל

חשוב לומר את זה במפורש: אינפלציה היא רק חצי מהמשוואה.

למטרה הכפולה של הפדרל ריזרב יש שני צדדים - יציבות מחירים ותעסוקה מלאה - ונתוני התעסוקה אינם בפרסום הזה. שוק עבודה מתקרר ושוק עבודה הדוק מובילים למסקנות הפוכות מאותם נתוני אינפלציה בדיוק.

ולכן לא אכתוב כאן מה הפד יעשה. לא משום שאין לי דעה, אלא משום שחצי מהקלט חסר, וניחוש שנשמע בטוח הוא בדיוק סוג הדבר שאין לו מקום בכתבה עניינית.

מה שכן אפשר לומר בוודאות: הנתון של היום אינו מחייב שום כיוון. הוא לא הרעה - קצב הליבה החודשי נמוך מהשנתי. הוא גם לא היתר - הדיור עדיין ב-3.2%.

אא

הזווית שלי

דעה אישית של אילן אברמוב - לא ייעוץ ולא המלצה

זה פרסום שבו הכותרת והתוכן מספרים שני דברים שונים, ולדעתי התוכן חשוב יותר.

הכותרת אומרת 3.4%. זה מספר גבוה, והוא נכון.

אבל אם מסירים ממנו סעיף אחד - אנרגיה - נשארים עם 2.5%. וכשמסתכלים על שלושת החודשים האחרונים בלבד, הליבה רצה בקצב שנתי של כ-1.6%.

שלושה מספרים לאותה כלכלה, וכל אחד מהם נכון בהגדרתו.

ומה שמכריע בעיניי הוא הכיוון, לא הרמה. האנרגיה, שהיא כל ההפרש, ירדה 1.5% בחודש הזה, והבנזין ירד 2.9%. משמעות הדבר היא שהמנוע שמותח את הכותרת כלפי מעלה כבר פועל בכיוון ההפוך. אם מחירי הדלק פשוט יישארו איפה שהם, הקריאה השנתית תרד מעצמה בחודשים הקרובים.

ומה שכן מטריד אותי הוא הדיור. 3.2% בשנה, והוא הסעיף הכבד ביותר במדד. כל עוד הוא שם, קשה לליבה לרדת ל-2% ולהישאר שם. מה שמנחם הוא שבחודש הזה הוא עלה 0.1% בלבד - כלומר הוא גבוה, אבל הוא לא מאיץ.

ומה שאני חושבת שהוא הממצא המעניין ביותר בפרסום הזה הוא הפער בין סחורות לשירותים. מוצרי הליבה עלו 0.8% בשנה, ומכוניות משומשות ירדו 1.9%. בצד הסחורות אין אינפלציה - יש התמתנות.

וזו הבחנה מעשית. אינפלציית סחורות מגיבה מהר לריבית, כי היא קשורה למימון, למלאי ולשרשרת אספקה. אינפלציית שירותים - ובעיקר דיור - מגיבה לאט, כי היא נגזרת מחוזים שנחתמו לפני חודשים.

ולכן מה שנשאר בליבה הוא בדיוק החלק שריבית מתקשה להזיז מהר. זו לא בעיה של עוצמה, זו בעיה של זמן. ובעיה שנפתרת בזמן נראית בקצב החודשי הרבה לפני שהיא נראית בקצב השנתי - וזו בדיוק הסיבה שקראתי כאן את שני המספרים ולא רק את הכותרת.

ולגבי הריבית, המסקנה שאני לוקחת היא שהוויכוח האמיתי אינו על הנתונים אלא על איזה מהם קובע.

הריבית האפקטיבית עומדת על 3.63%. מול הכותרת של 3.4% היא כמעט לא מרסנת. מול הליבה של שלושת החודשים האחרונים היא מרסנת בשתי נקודות אחוז. אלה שני עולמות שונים לגמרי, ושניהם נגזרים מאותו פרסום.

ומי שמנסה להכריע ביניהם מהמספרים בלבד לא יצליח - כי ההכרעה תלויה בשאלה שהנתונים לא עונים עליה: האם ההתמתנות של שלושת החודשים האחרונים היא מגמה או רעש. שלושה חודשים זה מדגם קטן, ויוני היה חודש שלילי שמושך את הממוצע כלפי מטה. הייתי רוצה לראות עוד שתי קריאות לפני שאני קוראת לזה מגמה.

ומה שאני כן מרשה לעצמי לומר הוא זה: התמונה שמצטיירת מהנתונים האלה היא של כלכלה שבה האינפלציה כבר אינה בעיה רוחבית - היא התכנסה לשני מקומות. אנרגיה, שהיא זעזוע היצע שכבר מתהפך, ודיור, שהוא מדד איטי שמתאר את העבר.

ואם זו התמונה הנכונה, אז חלק ניכר מהאינפלציה שנמדדת היום כבר אינו קיים במציאות של היום - הוא רק עדיין לא הופיע במספרים. וזה מקרה שבו מדיניות שמתבססת על הכותרת בלבד מסתכנת בכך שהיא מגיבה לתמונה שכבר השתנתה.