ביום רביעי ב-21:00 שעון ישראל יפרסם הבנק המרכזי האמריקאי את החלטת הריבית - וזו אינה עוד החלטה שגרתית. לראשונה מזה שנים, השוק מתמחר סיכוי ממשי דווקא להעלאת ריבית; ההחלטה מגיעה באמצע השבוע העמוס של עונת הדוחות, שעות ספורות לפני מיקרוסופט ומטא; והיא רק הפגישה השנייה בראשות יו"ר חדש, שכבר הספיק לשנות את האופן שבו הפד מדבר - ולהקים חמישה כוחות משימה שבוחנים את האופן שבו הוא חושב. נעבור על הכל לפי הסדר: האיש, הישיבה הקודמת, הנתונים שהצטברו מאז, ומה באמת יוכרע ברביעי.
היו"ר החדש: מי זה קווין וורש
למי שהצטרף רק עכשיו לעונה: בראש הפד עומד מאז מאי קווין וורש (Kevin Warsh), היו"ר ה-17 בתולדות המוסד. וורש, לשעבר נגיד במועצת הפד בתקופת המשבר של 2008, מונה על ידי הנשיא טראמפ בסוף ינואר, אושר בסנאט ב-13 במאי ברוב של 54-45 (רק סנאטור דמוקרטי אחד, ג'ון פטרמן, חצה את הקווים), והושבע ב-22 במאי לכהונה של ארבע שנים.
כבר בחודשיים הראשונים ברור שמדובר בפד אחר בסגנונו. וורש הסיר מהודעת הריבית את "ההטיה להקלה" - הנוסח שרמז כי הצעד הבא יהיה הורדה - ועבר להצהרה פשוטה: ההחלטות הבאות ייקבעו לפי הנתונים. ובעדותו בקונגרס באמצע יולי הוא בחר במסר חד: "האינפלציה הגבוהה היא נטל בלתי סביר על משקי הבית והעסקים באמריקה", ובמילים פשוטות עוד יותר - "המחירים גבוהים מדי". פרשנים כבר כינו את התקופה "סוף עידן הצפיות" - פד שקשה יותר לחזות, ומוכן להזיז את ההגה לשני הכיוונים.
מונח אחד שכדאי להכיר כאן: הכוונה עתידית (Forward Guidance) היא הכלי שבו בנק מרכזי מאותת מראש לאן הריבית הולכת, כדי שהשווקים יתמחרו בהדרגה ולא בהלם. ויתור מכוון על הכלי הזה - כפי שוורש עשה - הוא הצהרה בפני עצמה: הפד שומר לעצמו חופש פעולה מלא, ומעביר את משקל אי-הוודאות אל השוק.
מה קרה בישיבה הקודמת: הפרוטוקול המלא של יוני
ישיבת 16-17 ביוני הייתה הראשונה של וורש כיו"ר, והפרוטוקול שלה הוא הבסיס להבנת רביעי. אלה עיקריו, לפי הפרסום הרשמי:
ההחלטה וההצבעה. הריבית נותרה בטווח 3.50%-3.75%, בהצבעה פה-אחד, 12-0. ופרט היסטורי מעניין: בין המצביעים בעד היה גם ג'רום פאוול - היו"ר היוצא, שסיים את כהונתו כיו"ר אך נשאר חבר מועצת הנגידים, והצביע בישיבה כחבר מן המניין לצד יורשו.
הערכת המצב. הוועדה ציינה שהאינפלציה "נותרה גבוהה ביחס ליעד ארוך הטווח של 2%", ומנתה שלושה גורמים: המכסים, שיבושי האספקה סביב סגירת מצר הורמוז, וחוזק הביקוש הנובע מגל השקעות ה-AI - שלושת הכוחות שאנחנו מסקרים כאן כל הקיץ, בפסקה אחת של הפד. הסיכונים לאינפלציה הוגדרו "נוטים כלפי מעלה". מנגד, שוק העבודה תואר כיציב, הצמיחה "מוצקה", וצמיחת הפריון - חזקה.
והנקודה הקריטית לענייננו: הנפט הוגדר חולף. חברי הוועדה העריכו שהאינפלציה תתחיל לרדת "ככל שהשפעות המכסים ועליות מחירי האנרגיה יתפוגגו", וציינו שהאופטימיות סביב מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן הורידה מהותית את עקום החוזים על הנפט. במילים אחרות: הפד של יוני אימץ בדיוק את ההיגיון של "גם זה יעבור" - זעזוע היצע גיאופוליטי אינו אינפלציה מבנית. הבעיה: מאז יולי הזירה התהפכה שוב, והנפט חזר לרף ה-100. רביעי הוא המבחן אם ההערכה הזו שרדה את החודש.
חמשת כוחות המשימה: פד בבדק בית
ובמקביל להחלטות הריבית, וורש הכריז בישיבת יוני על מהלך שאין לו תקדים בהיקפו: הקמת חמישה כוחות משימה עצמאיים לבחינת האופן שבו הפד מנהל את המדיניות המוניטרית. בתחילת יולי נחשפו ההרכבים - שילוב של אקדמאים בכירים (בהם ארבעה פרופסורים מהרווארד בעמדות הובלה), בנקאים מרכזיים לשעבר ואנשי עסקים, ובהם מארק אנדריסן (מייסד קרן ההון-סיכון a16z), דאג מקמילון (המנכ"ל היוצא של וולמארט) ואשה שארמה ממיקרוסופט. תחומי הבחינה:
- אסטרטגיית התקשורת של הפד - איך הוא מדבר לשווקים.
- המאזן - כ-6.7 טריליון דולר של נכסים שנצברו מאז 2008.
- מקורות הנתונים - כולל מעבר לנתוני זמן-אמת במקום מדדים המתפרסמים באיחור.
- פריון ותעסוקה - איך מודדים שוק עבודה בעידן ה-AI.
- מסגרות האינפלציה - האם המודלים הקיימים עדיין רלוונטיים.
ההמלצות אמורות להיות מוגשות לוועדה עד סוף השנה. המשמעות למשקיע: מעבר להחלטה נקודתית זו או אחרת, הפד עצמו נמצא בשיפוץ. יו"ר שבוחן מחדש את מסגרת האינפלציה ואת מקורות הנתונים הוא יו"ר שעשוי, בבוא היום, לשנות גם את כללי המשחק - וזה מקור נוסף לתנודתיות בתמחור הריבית קדימה.
הנתונים שהצטברו מאז יוני: שני סיפורים מקבילים
מאז הישיבה הקודמת פורסמה שורת נתונים - וכולם מספרים שני סיפורים מנוגדים בו-זמנית.
הסיפור המרגיע: האינפלציה דווקא ירדה. מדד המחירים לצרכן ליוני, שפורסם ב-14 ביולי, הפתיע לטובה: ירידה חודשית של 0.4% - הירידה החדה ביותר מאז אפריל 2020 - בהובלת צניחת מחירי האנרגיה של אותו חודש. האינפלציה השנתית ירדה ל-3.5% (מול צפי של 3.8%), והליבה - בנטרול מזון ואנרגיה - נותרה על 2.6%, רכה מהצפוי. דוח התעסוקה של יוני הראה אבטלה של 4.1% ותוספת של 147 אלף משרות (רובה, ראוי לציין, מהמגזר הממשלתי). ובצד הצרכן, עונת הדוחות שליווינו כאן יום-יום סיפקה עדויות חיות: אמריקן אקספרס דיווחה על הוצאות בקצב הגבוה מזה שלוש שנים עם הפרשות אשראי יורדות, חמשת הבנקים הגדולים היכו את התחזיות, ההפרשות בבנקים האזוריים היו כמעט אפסיות, וג'נרל מוטורס ו-3M העלו תחזיות. כלכלה צומחת, צרכן משלם - ואינפלציה שהתקררה. על הנייר, תמונה שתומכת בהמשך מסלול ההורדות.
הסיפור המדאיג: יולי החזיר את הנפט. מאז אמצע החודש, ההסלמה מול איראן החזירה את הנפט לסביבת רף ה-100 דולר, תשואות האג"ח זינקו לשיא של שנה וחצי, ובזירת הסחר - המכס הגלובלי הזמני של 10% פקע ב-24 ביולי ומסלולים חלופיים מתכנסים, כפי שפירטנו בסקירה השבועית. הנתון שהרגיע ב-14 ביולי משקף את יוני; השאלה של רביעי היא איך הפד קורא את יולי.
מה השוק מתמחר: הנדנדה של החודש
התנודות בהסתברויות מספרות את הסיפור טוב יותר מכל ניתוח. לפי נתוני החוזים העתידיים כפי שסוקרו בתקשורת הפיננסית: בתחילת יולי עמד הסיכוי להעלאה ברביעי על 18%; עד 13 ביולי, עם זינוק הנפט, הוא טיפס ל-42%; יום אחד אחר כך, אחרי מדד המחירים הרך ועדות וורש, הוא צנח ל-16%; ומאז, עם ההסלמה המחודשת, שב ל-כ-35%. במקביל, השוק מתמחר בהסתברות של כ-80% אפס הורדות ריבית ב-2026 כולה - בעוד תחזית חברי הוועדה עצמם מיוני (ה-SEP, מסמך התחזיות הרבעוני) עמדה על חציון של הורדה אחת השנה.
וכאן חשוב הסבר קצר: בפגישת יולי אין עדכון תחזיות ואין "דוט פלוט" - מסמך התחזיות מתפרסם רק אחת לרבעון (הבא: ספטמבר). לכן כל המשקל ברביעי הוא על שני דברים בלבד: נוסח ההודעה, ומסיבת העיתונאים של וורש בחצי השעה שאחריה.
שלושת התרחישים לרביעי
תרחיש 1 - ללא שינוי, טון מאוזן (הבסיס לפי התמחור). הפד מותיר את הריבית, חוזר על ניסוח "האינפלציה גבוהה אך צפויה להתמתן", ומשאיר את הנפט בקטגוריית החולף. שוק שמתמחר שליש להעלאה יקבל תרחיש כזה כהקלה - חיובי למניות ולאג"ח, ובמיוחד לסקטורים רגישי-הריבית שנלחצו.
תרחיש 2 - ללא שינוי, טון ניצי. הריבית נותרת, אבל וורש חוזר על "המחירים גבוהים מדי" ומסמן שהעלאה היא אופציה חיה לספטמבר אם הנפט יישאר גבוה. זהו למעשה "הידוק במילים" - תשואות עולות, לחץ על מכפילי הצמיחה, בלי שינוי בריבית עצמה.
תרחיש 3 - העלאה של רבע אחוז. התרחיש שהשוק מתמחר בכשליש. העלאה ראשונה מאז 2023 תהיה הצהרה דרמטית של היו"ר החדש - שהפד לא ייתן לזעזוע הנפט להתגלגל לציפיות האינפלציה, גם במחיר טלטלה לשווקים. בטווח המיידי: לחץ על מניות ואג"ח כאחד. בטווח הארוך, יש שיטענו, דווקא חיזוק אמינות - הנכס החשוב ביותר של בנק מרכזי.
הזווית הישראלית
ההחלטה תתפרסם ב-21:00 שעון ישראל - אחרי נעילת המסחר בתל אביב - כך שהשוק המקומי יגיב לה במלואה רק בפתיחת יום חמישי. שלושה ערוצי השפעה עיקריים: פער הריביות בין הפד לבנק ישראל, שמשפיע על תנועות ההון ועל שער השקל-דולר (את המנגנון המלא פירטנו בכתבת ריבית בנק ישראל והבורסה); תשואות האג"ח - עלייה בתשואות האמריקאיות מושכת היסטורית גם את התשואות המקומיות, בסביבה שבה השוק כבר מתמחר את עלויות שיקום הצפון; והסנטימנט - חמישי בבוקר בתל אביב ייפתח על בסיס תגובת וול סטריט להחלטה ולדוחות מיקרוסופט ומטא מאותו ערב. ושקל חזק או חלש אינו רק עניין ליצואנים: הוא מתגלגל למחירי היבוא, לאינפלציה המקומית - ובסופו של דבר גם להחלטות הריבית של בנק ישראל עצמו.
המחלוקת בשורה אחת
הצד הניצי מצביע על נפט ברף ה-100, סיכוני מכסים, ביקוש AI חזק וסיכונים "נוטים כלפי מעלה" - כהגדרת הפד עצמו. הצד היוני מצביע על מדד שירד 0.4% בחודש, ליבה של 2.6%, שוק עבודה מאוזן, והיסטוריה שבה בנקים מרכזיים מביטים מעבר לזעזועי היצע גיאופוליטיים - כפי שהפד עצמו עשה ביוני. ההכרעה ברביעי אינה בין המספרים - היא בשאלה איזו קריאה וורש בוחר להשמיע.
הזווית שלי
דעה אישית של אילן אברמוב - לא ייעוץ ולא המלצה
שני דברים מעניינים אותי ברביעי, ואף אחד מהם אינו המספר עצמו.
הראשון: האם הפד עומד מאחורי ההיגיון של עצמו. ביוני הוועדה כתבה שחור על גבי לבן שזעזוע הנפט חולף - בדיוק התזה שכתבנו כאן בכתבת "גם זה יעבור". ההסלמה של יולי היא המבחן הראשון של ההערכה הזו. בנק מרכזי שמחליף נרטיב בכל פעם שהנפט זז מאבד את העוגן שלו; בנק שמחזיק בניתוח שלו למרות הרעש - בונה אמינות. בעיניי, ההתמדה חשובה כאן יותר מהכיוון.
והשני: וורש עצמו. יו"ר חדש, בהחלטה השנייה שלו, עם קונגרס ששמע ממנו "המחירים גבוהים מדי" ושוק שמהמר נגדו לשני הכיוונים - נמצא בנקודה שבה כל מילה במסיבת העיתונאים תיקרא כתקדים. ההימור שלי אינו על הריבית אלא על הסגנון: וורש בנה בחודשיים תדמית של אי-צפיות מכוונת, והדרך הזולה ביותר עבורו לשמר אותה היא טון ניצי בלי מעשה. למשקיע, המסקנה המעשית היא לא לנסות לנחש - אלא לוודא שהתיק לא בנוי על תרחיש יחיד. את זה בדיוק לימדה אותנו הנדנדה של יולי: מ-18% ל-42% ל-16% ובחזרה - בתוך שלושה שבועות.
סיכום
החלטת רביעי היא הרבה יותר מ"יעלו או לא יעלו". היא המפגש הראשון בין פד חדש - יו"ר חדש, שפה חדשה, וחמישה כוחות משימה שבוחנים את יסודותיו
- לבין מבחן אמיתי: נפט ברף ה-100 מול אינפלציה שדווקא התקררה, כלכלה חזקה מול תשואות בשיא. הנתונים תומכים בשני הסיפורים, ולכן ההכרעה תגיע מהטון. ב-21:00 שעון ישראל נדע את המספר; ב-21:30, במסיבת העיתונאים, נדע את הסיפור. ואנחנו נהיה כאן למחרת בבוקר עם הפירוק המלא - בתוך יום שבו מדווחות גם מיקרוסופט ומטא. רביעי הזה, כפי שכתבנו בסקירה השבועית, הוא היום העמוס של השנה.
מקורות: פרוטוקול ישיבת ה-FOMC מ-16-17 ביוני 2026 והודעות מועצת הפד (federalreserve.gov), לרבות ההצבעה, הערכות המצב והכרזת כוחות המשימה; הודעות הפד וסיקור CNBC, בלומברג, CNN ו-American Banker על מינוי חברי כוחות המשימה (9 ביולי); סיקור אישור וורש בסנאט (CNBC, NPR, PBS, פוקס); עדות וורש בקונגרס כפי שסוקרה על ידי Motley Fool ו-Chase; נתוני מדד המחירים לצרכן ליוני מהלשכה לסטטיסטיקה של העבודה (BLS) וסיקור CNBC ופוקס ביזנס; נתוני תמחור החוזים העתידיים כפי שסוקרו על ידי Forbes, CNBC ו-Motley Fool; ונתוני הצרכן מדוחות החברות שסקרנו השבוע (SEC). הנתונים נכונים למועד הכתיבה (26.7.2026). אין באמור תחזית, המלצה או ייעוץ - ראו כתב ויתור מלא בתחתית העמוד.
רוצים את הניתוחים האלה ישירות אליכם?
בקהילת הטלגרם אני משתף סקירות ותובנות באופן שוטף.