שלושת בנקי-העל של יפן פרסמו את תוצאות הרבעון שהסתיים ב-30 ביוני 2026 - וכולם רשמו זינוקים חדים.
אבל לפני המספרים, תיקון לתפיסה שרווחת: הם לא דיווחו באותו יום.
| בנק | תאריך דיווח |
|---|---|
| מיזוהו | 30 ביולי |
| סומיטומו מיצואי | 31 ביולי |
| MUFG | 3 באוגוסט |
פריסה של שלושה ימים על פני שני שבועות.
מה דווח
| רווח נקי | שינוי | הכנסות ריבית נטו | שינוי | |
|---|---|---|---|---|
| MUFG | 809.4 | +48.2% | 882.4 | +27.7% |
| סומיטומו מיצואי | 501.4 | +33.0% | 791.9 | +26.4% |
| מיזוהו | 422.9 | +45.5% | 364.2 | +20.8% |
במיליארדי ין
MUFG רשמה שיא לרבעון ראשון, ומיזוהו הציגה את הגידול החד ביותר באחוזים ברווח התפעולי הרגיל - זינוק של 62.5%.
הערה על מיזוהו
הכנסות הריבית נטו של מיזוהו נראות נמוכות משמעותית מהשתיים האחרות, וזה מבני ולא תפעולי. זרוע השווקים הגדולה שלה רושמת עלות מימון כהוצאת ריבית, בעוד ההכנסה המקזזת יושבת בסעיף המסחר. ההשוואה הישירה בין שלושת המספרים אינה תקפה במלואה.
המנגנון: מרווח שמתרחב
הנה המספרים של MUFG, והם מסבירים את כל התופעה:
| הרבעון | אשתקד | שינוי | |
|---|---|---|---|
| ריבית על הלוואות | 1.47% | 1.13% | +34 נ"ב |
| ריבית על פיקדונות | 0.30% | 0.17% | +13 נ"ב |
| המרווח | 1.16% | 0.95% | +21 נ"ב |
הבנק גובה מהלווים 34 נקודות בסיס יותר, ומשלם לחוסכים 13 נקודות בסיס יותר. כלומר הוא מעביר הלאה כ-38% מהעלייה בלבד. ההפרש נשאר אצלו.
אותו דפוס בדיוק אצל סומיטומו מיצואי: ריבית ההלוואות עלתה ל-1.61% מ-1.26%, הפיקדונות ל-0.30% מ-0.18%, והמרווח התרחב מ-1.08% ל-1.31%.
ואצל מיזוהו הנתון החד ביותר: הכנסות הריבית עלו 5.1% בעוד הוצאות הריבית נשארו כמעט ללא שינוי - עלייה של 0.8% בלבד.
הנקודה החשובה ביותר: זה בקושי התחיל
וכאן נמצא הנתון שמשנה את קריאת כל שלושת הדוחות.
בנק יפן העלה את הריבית ל-1.0% ב-16 ביוני 2026 - הרמה הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 1995. הרבעון הסתיים ב-30 ביוני, כלומר שבועיים בלבד אחר כך.
וסומיטומו מיצואי מכמתת את זה במפורש
הבנק חושף שהתוכנית השנתית שלו הניחה ריבית של 0.75% בעוד בפועל היא 1.0%. ומכמת: כל העלאה של 25 נקודות בסיס שווה כ-110 מיליארד ין.
ומתוך תועלת שנתית של כ-80 מיליארד ין מההעלאה של יוני, הרבעון הזה קלט כ-30 מיליארד בלבד.
כלומר הרווחים שראינו כאן משקפים בעיקר את ההעלאות הקודמות, לא את זו של יוני. עיקר ההשפעה עדיין לפנינו.
ומאחורי הרגישות הזאת עומד מבנה פשוט: סומיטומו מיצואי מחזיקה 51.0 טריליון ין בחשבון העו"ש שלה בבנק יפן. יתרות אלה נושאות ריבית לפי ריבית המדיניות, כך שכל העלאה מתורגמת כמעט ישירות להכנסה.
ומי העז להעלות תחזית
רק אחד מהשלושה.
- MUFG: לא העלתה. התחזית נותרה על 2,700 מיליארד ין, עם התקדמות של 30%
- סומיטומו מיצואי: לא העלתה. נותרה על 1,700 מיליארד ין, התקדמות של 29%
- מיזוהו: העלתה ל-1,400 מיליארד ין מ-1,300 - תוספת של 100 מיליארד
והמנכ"ל הכספי של מיזוהו, מקוטו סמג'ימה, אמר את הסיבה במפורש: ההעלאה התקבלה "על בסיס התקדמות איתנה ברווחים והעלאת ריבית המדיניות של בנק יפן בחודש שעבר, ביוני".
מיזוהו גם הכפילה את תוכנית הרכישה העצמית שלה ל-200 מיליארד ין.
והצד השני שכמעט לא מדובר
עליית התשואות הארוכות היא לא רק בשורה טובה לבנקים.
סומיטומו מיצואי רשמה הפסד של 19.8 מיליארד ין על תיק האג"ח שלה - הידרדרות של 34.1 מיליארד ין לעומת אשתקד. כשתשואות עולות, מחירי האג"ח הקיימות יורדות - וזה פוגע בתיק ההשקעות גם כשזה עוזר לתיק האשראי.
ומיזוהו מגיבה לזה בצורה שראוי לשים לב אליה: משך התיק שלה עומד על 0.8 שנים בלבד. המנכ"ל הכספי הסביר שהגידול ביתרת האג"ח נעשה "במסגרת ניהול נכסים והתחייבויות רגיל, בהתמקדות במכשירים קצרי טווח".
ומה זה אומר
כתבנו בסקירה השבועית שהאג"ח היפנית ל-30 שנה עומדת על 3.975%. התשובה של הבנקים היפניים לתשואה הזאת היא לא לקנות אותה.
מיזוהו מחזיקה תיק במשך של 0.8 שנים - כלומר היא לא נוגעת בקצה הארוך. בנק שמאמין שהתשואות ימשיכו לעלות לא נועל אותן היום. זו אמירה על ציפיות, ולא רק על ניהול סיכונים.
נתונים נוספים
איכות האשראי משתפרת: שיעור ההלוואות הבעייתיות של סומיטומו מיצואי ירד ל-0.81% מ-0.97%.
החזרי הון: סומיטומו מיצואי השלימה רכישה עצמית של 180 מיליארד ין ותבטל 28 מיליון מניות ב-20 באוגוסט, וכן תבצע פיצול מניות ביחס 1 ל-2. מיזוהו הכפילה את תוכנית הרכישה העצמית שלה ל-200 מיליארד ין והאריכה אותה עד 30 בספטמבר.
וההקשר המוניטרי: בנק יפן הותיר את הריבית על 1.0% בישיבתו ב-31 ביולי, בהצבעה של 8 מול 1 - כשהמתנגד היחיד, טקטה האג'ימה, ביקש דווקא להעלות ל-1.25%.
המפה המלאה של שבוע הדוחות היפני: השבוע שבו יפן דיווחה
הזווית שלי
דעה אישית של אילן אברמוב - לא ייעוץ ולא המלצה
זה אחד הדוחות שהכי קל לקרוא לא נכון, ובדיוק בכיוון האופטימי.
הכותרות אומרות: שלושה בנקים, שלושה זינוקים, פלוס 48%, פלוס 45%, פלוס 33%. קל להסיק שהמהפך המוניטרי כבר תומחר.
הוא לא. בנק יפן העלה את הריבית ב-16 ביוני. הרבעון נגמר ב-30 ביוני. שבועיים. וסומיטומו מיצואי אומרת את זה במספרים: מתוך 80 מיליארד ין תועלת שנתית, הרבעון הזה קלט 30 בלבד.
כלומר מה שראינו כאן הוא בעיקר ההעלאות של 2024 ו-2025 שמבשילות. ההעלאה של יוני תופיע ברבעונים הבאים.
ומה שתפס אותי הכי חזק הוא דווקא פרט טכני: מיזוהו מחזיקה תיק אג"ח במשך של 0.8 שנים. בזמן שהאג"ח היפנית ל-30 שנה נותנת 3.975%, בנק יפני גדול בוחר לא לגעת בה.
זו אמירה. מי שחושב שהתשואות בשיא נועל אותן. מי שנשאר קצר חושב שהן ימשיכו לעלות. ואם הבנקים היפניים צודקים, זה נוגע להרבה יותר מיפן - הם מהמחזיקים הגדולים בעולם של אג"ח, וגם של אג"ח אמריקאית.
רוצים את הניתוחים האלה ישירות אליכם?
בקהילת הטלגרם אני משתף סקירות ותובנות באופן שוטף.
