נביוס דיווחה היום, 12 באוגוסט 2026, על תוצאות הרבעון השני. הדיווח פורסם לפני פתיחת המסחר, והשיחה עם המשקיעים נערכה ב-8:00 שעון החוף המזרחי.
ייתכנו טעויות או אי-דיוקים. מצאתם משהו שנראה שגוי? כתבו לי ואתקן.
הרבעון
| מיליוני דולר | הרבעון | אשתקד | שינוי |
|---|---|---|---|
| הכנסות | 582.3 | 105.1 | +454% |
| EBITDA מתואם | 236.2 | (21.0) | |
| הפסד נקי מפעילות נמשכת | (190.4) | 502.5 | |
| הפסד נקי מתואם | (33.2) | (91.5) | -64% |
ובמחצית הראשונה: הכנסות של 981.3 מיליון דולר מול 156.0 מיליון - עלייה של 529% - ו-EBITDA מתואם של 365.7 מיליון דולר מול הפסד של 74.7 מיליון.
אין אחוז שינוי בשורות הרווח, כי כשהבסיס שלילי אחוז שינוי הוא מספר חסר משמעות.
המספר שקובע את כל השאר
ההכנסות ברבעון: 582.3 מיליון דולר.
ההשקעה ברכוש קבוע וברכוש בלתי מוחשי באותו רבעון: 5,657.4 מיליון דולר.
החברה השקיעה פי 9.7 ממה שהכניסה.
וזה לא חריג נקודתי: במחצית הראשונה ההכנסות עמדו על 981.3 מיליון דולר וההשקעה על 8,130.3 מיליון. ההשקעה גדלה ב-1,008% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
התזרים מפעילות שוטפת דווקא חיובי ומרשים: 2,246.1 מיליון דולר ברבעון, מול תזרים שלילי של 167.7 מיליון אשתקד.
אבל 2,246 פחות 5,657 הוא מינוס 3.4 מיליארד דולר. זה הפער שצריך להיסגר במימון - ברבעון אחד.
ומי מממן את זה
החברה מפרטת בדיוק מאיפה מגיע הכסף, וזה החלק המעניין באמת.
לפי מכתב המנכ"ל, 70% מהעסקאות כוללות תשלום מראש, והתשלומים האלה מכסים 50% עד 60% מההשקעה הנלווית. החברה צופה מעל 9 מיליארד דולר בתשלומים מראש מלקוחות ב-2026.
כלומר: הלקוחות מממנים כמחצית מהבנייה, לפני שהיא נבנתה.
וזה מסביר גם את התזרים החיובי של 2.25 מיליארד דולר. תשלום מראש נכנס לתזרים התפעולי, אבל הוא אינו הכנסה שהוכרה - הוא התחייבות לספק שירות בעתיד. תזרים תפעולי חזק בחברה שצומחת כך אינו בהכרח עדות לרווחיות; הוא עדות למבנה החוזים.
ההערה המהותית ביותר בדוח
ה-EBITDA המתואם עמד על 236.2 מיליון דולר. הפחת וההפחתות עמדו על 259.7 מיליון דולר.
כלומר הפחת גדול מה-EBITDA המתואם כולו.
ו-EBITDA, בהגדרתו, הוא רווח לפני פחת. בחברה שכל בסיס הנכסים שלה הוא מעבדים גרפיים - נכס שמתבלה ומתיישן - זה בדיוק הסעיף שאסור להתעלם ממנו.
וזו הסיבה שהחברה מציגה EBITDA מתואם חיובי של 236 מיליון דולר, ובאותה נשימה הפסד נקי של 190 מיליון. שני המספרים נכונים. ההפרש ביניהם הוא, בעיקרו, פחת ותשלום מבוסס מניות.
מרווח ה-EBITDA המתואם של ענן ה-AI, שהחברה מציינת שעמד על 50% ברבעון, נכון באותה מידה ובאותה מגבלה בדיוק - הוא מרווח לפני הסעיף שמתאר את שחיקת הציוד שמייצר אותו.
זה לא אומר שהמספר מנופח. זה אומר שהוא עונה על שאלה אחת - האם התפעול השוטף רווחי - ולא על השאלה השנייה, האם ההשקעה מחזירה את עצמה.
המינוף התפעולי, וכאן הנתונים באמת יפים
| הוצאות כאחוז מההכנסות | הרבעון | אשתקד |
|---|---|---|
| עלות ההכנסות | 23% | 29% |
| פיתוח מוצר | 33% | 41% |
| מכירה, הנהלה וכלליות | 30% | 65% |
| פחת והפחתות | 45% | 72% |
| סך ההוצאות התפעוליות | 130% | 206% |
כל שורת הוצאה ירדה כאחוז מההכנסות. כל אחת מהן.
וזו ההגדרה של מינוף תפעולי: ההוצאות גדלות באופן מוחלט, אבל לאט יותר מההכנסות.
והמספר הכולל אומר את זה בבירור: סך ההוצאות התפעוליות ירד מ-206% מההכנסות ל-130%.
עדיין מעל 100% - כלומר החברה עדיין מפסידה ברמה התפעולית לפי כללי חשבונאות - אבל הכיוון חד מאוד, והמרחק שנסגר בשנה אחת הוא 76 נקודות אחוז.
וסעיף אחד בכל זאת גדל: התשלום מבוסס המניות עלה ל-102.5 מיליון דולר, שהם 14% מסך ההוצאות התפעוליות, מול 7% אשתקד. זו הוצאה שאינה במזומן, אבל היא מדללת.
מה שהחברה מדווחת על העסקים
לפי מכתב המנכ"ל ארקדי וולוז':
- ה-ARR של ענן ה-AI הגיע ל-3.0 מיליארד דולר, לפי חישוב של הכנסות החודש האחרון ברבעון כפול 12
- ארבע עסקאות גדולות נחתמו ברבעון, בהיקף ממוצע של מעל מיליארד דולר לעסקה
- התשואה הממוצעת עולה על 20 מיליון דולר למגה-וואט
- תקופת ההחזר המוערכת: שנה ועשרה חודשים
- יעד ההספק החוזי לסוף 2026 הועלה ל-5 ג'יגה-וואט - מ-4 ג'יגה-וואט במאי, 3 בפברואר ו-1 באוגוסט 2025
- החברה מצפה לפרוס מעל ג'יגה-וואט אחד בשנה החל מ-2027
- קופת המזומנים בסוף הרבעון: כ-8 מיליארד דולר
- תחזית 2026 המלאה אושררה מחדש
והפריסה הגיאוגרפית כוללת אתרים בפינלנד, ישראל, איסלנד, בריטניה, צרפת, ספרד, אסטוניה ובארצות הברית - ניו ג'רזי, מיזורי, אוקלהומה, אלבמה, מינסוטה, קנזס סיטי ופנסילבניה.
ובעסקים האחרים: צי הרכבים האוטונומיים של Avride גדל בכמעט פי שלושה מתחילת השנה, עם מעל מיליון מיילים ב-2026 ומעל 60 אלף נסיעות מסחריות בפלטפורמת אובר.
תגובת השוק
הדוח פורסם לפני פתיחת המסחר, ולכן תגובת השוק תתברר במהלך המסחר של היום.
הזווית שלי
דעה אישית של אילן אברמוב - לא ייעוץ ולא המלצה
זה הדוח שהופך את מה שכתבתי כאן אתמול על אנבידיה ממודל לעובדה.
הרעיון היה שכוח מחשוב הופך למחלקת נכסים - נכס שממומן כמו תשתית, לא כמו ציוד. ונביוס היא בדיוק המקרה: היא הוציאה 5.66 מיליארד דולר ברבעון על הכנסות של 582 מיליון. אף עסק לא ממן פער כזה מרווחיו.
ומה שמרשים אותי הוא לא הצמיחה של 454% - אלא מי משלם עליה.
70% מהעסקאות כוללות תשלום מראש שמכסה 50%-60% מההשקעה, והחברה צופה מעל 9 מיליארד דולר בתשלומים כאלה השנה. כלומר הלקוח מממן את בניית המתקן שישרת אותו. זו צורת מימון שמעבירה חלק ניכר מסיכון הביקוש מהספק ללקוח, וזה הישג מסחרי אמיתי - במיוחד בשוק שבו הסיכון הגדול ביותר הוא לבנות קיבולת שאיש לא ישכור.
ומכאן גם ההסתייגות שלי.
התזרים התפעולי החיובי של 2.25 מיליארד דולר נראה מצוין, ובחלקו הוא פשוט תשלומים מראש. תשלום מראש הוא מזומן שנכנס היום כנגד התחייבות לספק שירות מחר. הוא משפר את התזרים ואינו משפר את הרווחיות - וכשקוראים "תזרים תפעולי חיובי" בחברה שצומחת 454%, כדאי לזכור שזה מה שעומד מאחוריו.
והנקודה החשובה ביותר בדוח היא הפחת.
ה-EBITDA המתואם עמד על 236 מיליון דולר. הפחת עמד על 260 מיליון. כלומר הפחת בלע את כל ה-EBITDA ועוד קצת - וזו בדיוק השאלה שהעליתי אתמול על אנבידיה, רק שכאן היא מופיעה במספרים.
בעסק שנכסיו הם מעבדים, EBITDA הוא מדד חלקי מטבעו. הוא אומר שהתפעול השוטף עובד. הוא לא אומר שההשקעה מחזירה את עצמה - ולשאלה הזו התשובה נמצאת בתקופת ההחזר, שהחברה מעריכה בשנה ועשרה חודשים. אם המספר הזה נכון, הכלכלה כאן מצוינת. אם ההחזר מתארך לארבע שנים, התמונה שונה לגמרי.
ומה שאני אבדוק ברבעונים הבאים הוא לא ההכנסות ולא ה-EBITDA - אלא היחס בין ההשקעה להכנסות. היום הוא 9.7. כל עוד הוא נשאר שם, החברה תלויה בשוק ההון ובתשלומי הלקוחות כדי להמשיך. ביום שבו הוא יתחיל לרדת, נדע שהמתקנים שנבנו מתחילים לשלם - וזה הרגע שבו סיפור הצמיחה הופך לעסק.
קראתם על חברה אחת. אותה שיטה עובדת על כל אחת.
ארבע שאלות שעוברים עליהן באותו סדר בכל פעם - ומפת מרכזי הנתונים היא הכלי שמריצים אותן עליו. חינם, בלי לפתוח חשבון.
ורוצים ללמוד את זה כמו שצריך? ההכשרות בקמפוס - 204 שיעורים, קהילה ולייב שבועי.
