הורמוז סגור חצי שנה, ונצואלה על הכותרות - ומה שבאמת עוקף את המיצר נבנה באמירויות

וכדי להבין למה זה משנה, צריך לראות את המפה הפיזית.

פוג'יירה יושבת מחוץ למיצר. נמל על מפרץ עומאן, שאונייה יכולה להגיע אליו בלי לעבור בהורמוז בכלל. וזו הסיבה שכל הצינורות האלה מובילים לשם, או אל הים האדום.

ומה שכבר קיים היום:

ולפי הערכת מנהל המידע האנרגטי האמריקאי, קיימת קיבולת של 3.5 עד 5.5 מיליון חביות ביום להוצאת נפט מהמפרץ במסלולים חלופיים.

זה הלב של הכתבה, וזו ההבחנה שהכי קל לפספס.

ונצואלה יושבת על העתודות הגדולות בעולם ומפיקה פחות ממדינות שהעתודות שלהן קטנות ממנה עשרות מונים.

זה אינו מקרה, וזו גם לא בעיה שכסף לבדו פותר.

הנפט הוונצואלי ברובו הוא נפט כבד במיוחד מחגורת האורינוקו. הוא צמיג מדי מכדי לזרום בצינור כמו שהוא, ולכן הוא דורש מדללים ומתקני שדרוג - מפעלים גדולים שממירים אותו לנפט שאפשר לזקק. המתקנים האלה עולים מיליארדים ונבנים בשנים, לא ברבעונים.

ומעליהם: תשתית שנשחקה, כוח אדם שהיגר, וסנקציות שההודעה לא נגעה בהן.

ולכן המספר שרלוונטי לשוק נפט שהמיצר שלו סגור אינו 65 מיליארד חביות באדמה. הוא כמה חביות ביום יגיעו למזקקה - והתשובה לזה אינה בהודעה.

ויש כאן עוד דבר שראוי לומר בפה מלא: לפעמים די בשמועה חזקה כדי להצית שוק.

וזה נכון במיוחד בסחורות. שוק נפט מתמחר ציפיות לגבי אספקה עתידית, וציפיות משתנות מהידיעה עצמה - לא מהמסירה בפועל. מסחר יכול לנוע על כותרת, על הדלפה, ואפילו על הכחשה שנקראת כאישור.

ולכן ההבחנה שאני עושה כאן אינה בין "אמיתי" ל"לא אמיתי". תנועת מחיר שנובעת משמועה היא תנועה אמיתית לגמרי - הכסף עובר ידיים באמת.

ההבחנה היא בין תנועה שיש מאחוריה חביות לבין תנועה שיש מאחוריה ציפייה לחביות. הראשונה נשארת. השנייה מחזיקה כל עוד הציפייה מחזיקה - ומתהפכת מהר כשמתברר שאין מבנה עסקה, אין לוח זמנים, או שהחתימה בשבוע הבא נדחית.

וזו בדיוק הסיבה שאני מציין מה חסר בהודעה. לא כדי לפסול אותה - אלא כדי לדעת על מה בדיוק הציפייה נשענת.