בין 15 ל-22 בספטמבר איבדו חוזי הנפט כעשירית מערכם. הברנט ירד מ-108.75 דולר לחבית ל-99.25; ה-WTI ירד מ-100.75 ל-89.93, בחמש ירידות רצופות.
ובאותו שבוע בדיוק, מחיר הסולר הממוצע בארה"ב עלה ב-24.4 סנט ושבר שיא חדש.
ייתכנו טעויות או אי-דיוקים. מצאתם משהו שנראה שגוי? כתבו לי ואתקן.
תיקון, 5 באוקטובר 2026: בגרסה המקורית צוין שחוזה הברנט ננעל ב-22 בספטמבר על 98.37 דולר. זה היה מחיר תוך-יומי; מחיר הסגירה היה 99.25 דולר, ולכן הירידה השבועית הייתה 8.7% ולא 9.5%. המספרים בכתבה תוקנו.
בקצרה:
- הנפט ירד כי השוק תמחר סוף אפשרי למלחמה - לא כי ההיצע חזר.
- הסולר עלה באותו שבוע לשיא - כי מה שחסר אינו נפט גולמי אלא זיקוק.
- אופ"ק פלוס לא עשתה כלום - לא ישיבת חירום ולא חבית אחת.
- והפד העלה ריבית ב-16 בספטמבר, יומיים לפני שהזעזוע שהצדיק אותה התחיל להתפוגג.
הירידה, במספרים
מחירי סגירה של החוזים הקרובים:
| תאריך | ברנט | WTI |
|---|---|---|
| 15 בספטמבר | 108.75 | 100.75 |
| 16 בספטמבר | 105.83 | 97.51 |
| 17 בספטמבר | 104.82 | 97.23 |
| 18 בספטמבר | 103.87 | 96.08 |
| 21 בספטמבר | 100.34 | 92.37 |
| 22 בספטמבר | 99.25 | 89.93 |
ברנט: 8.7%- בשבוע. WTI: 10.7%-.
(שתי הערות טכניות שחשוב לשים לב אליהן. ראשית, חוזה ה-WTI לאוקטובר פקע בסביבות 22 בספטמבר, ולכן חלק מהירידה בין 18 ל-21 בספטמבר עשוי לנבוע ממעבר לחוזה נובמבר ולא מירידת מחיר. שנית, מחיר הברנט בשוק הפיזי נסחר החודש הרבה מעל מחיר החוזים - ב-15 בספטמבר הוא עמד על 130.80 דולר לפי נתוני מינהל המידע לאנרגיה האמריקאי, מול 108.75 בחוזה. כל המספרים בכתבה הם מחירי חוזים, כדי לא לערבב שני שווקים.)
ולמרות הכותרות: זה לא היה שיא. מחיר הברנט הפיזי הגיע השנה ל-138.21 דולר ב-7 באפריל, והשיא מפלישת רוסיה לאוקראינה היה 133.18 דולר במרץ 2022. גם 130.80 של החודש נמוך משניהם.
מה הזיז את המחיר
הסיפור כולו הוא מיצרי הורמוז, שסגורים מאז תחילת מרץ השנה.
- לפי מעקב תנועת הספינות במיצרים, ב-20 בספטמבר עברה שם ספינה אחת, וב-19 בספטמבר שש - מול ממוצע של כ-85 ביום לפני המלחמה. (הנתון מגיע מאתר מעקב שמצטט את נתוני קרן המטבע, UKMTO ולוידס - מקור משני.)
- ב-21 ו-22 בספטמבר דווח שאיראן אותתה שתפתח את המיצרים בתוך שבעה ימים אם ארה"ב תסיר את החסימה על נמליה. הנשיא טראמפ אמר שהתקיימה "פגישה טובה מאוד" עם שליחים איראניים. גורמים איראניים הכחישו אחר כך שקיימת הצעה כזו - כלומר מדובר בדיווח סותר, ולכן אני מביא אותו כדיווח ולא כעובדה.
- ובמקביל, סעודיה מתקנת. צינור הנפט שעוקף את המיצרים - 1,201 קילומטר מאבקייק במזרח לינבוע בים האדום, בקיבולת תכנון של 7 מיליון חביות ביום - הותקף ב-10 עד 11 בספטמבר בכטב"מים ששוגרו מדרום עיראק. שתי תחנות שאיבה נפגעו והקו כולו הושבת. לפי גורמים אזוריים שצוטטו בסוכנות AP, התיקון יימשך שלושה עד חמישה שבועות.
כלומר השוק לא תמחר חביות שחזרו. הוא תמחר את ההסתברות שהן יחזרו.
ומה באמת קורה בצד הפיזי
מדוח סוכנות האנרגיה הבינלאומית מ-18 בספטמבר:
| הנתון | הערך |
|---|---|
| זרימה דרך הורמוז, אוגוסט | 7.6 מיליון חביות ביום - ירידה של 13.1 מיליון מטרום המלחמה |
| הגירעון המשתמע | 2.2 מיליון חביות ביום ברבעון השני, 1.7 ברבעון השלישי |
| מסלולי עקיפה | עלו מ-4.1 מיליון חביות ביום בפברואר ל-7.8 ביוני |
| תוספת היצע מחוץ למפרץ | 2.3 מיליון חביות ביום - ארה"ב 520 אלף, ברזיל 470 אלף, קזחסטן 440 אלף |
| מלאי עולמי | ירידה של 507 מיליון חביות בשישה חודשים - קצב של 2.8 מיליון ביום |
| ביקוש עולמי | 5.8 מיליון חביות ביום מתחת לרמת פברואר |
הסוכנות מסרה גם שאספקת הנפט הסעודית ירדה לרמה הנמוכה ביותר מזה יותר משלושה עשורים.
ומה שלא קרה חשוב לא פחות: בדקתי את מאגר הודעות אופ"ק. בין 6 ל-22 בספטמבר לא פורסמה שם ולו הודעה אחת - לא ישיבת חירום, לא שינוי תפוקה. עדכון התפוקה האחרון היה ב-2 באוגוסט. גם ממשלת ארה"ב לא הודיעה על שחרור נוסף מהמלאי האסטרטגי; השחרור המתואם האחרון של סוכנות האנרגיה היה במרץ.
המלאי האסטרטגי האמריקאי עומד כיום על 284.9 מיליון חביות - זה מה שנשאר אחרי שכבר נשרף.
ובינתיים, באמצע החבית
וכאן נמצא הפער המעניין ביותר של השבוע.
מחיר הסולר הממוצע בארה"ב, לפי מינהל המידע לאנרגיה:
| שבוע | מחיר לגלון |
|---|---|
| 7 בספטמבר | 5.967 |
| 14 בספטמבר | 6.285 |
| 21 בספטמבר | 6.529 |
עלייה של 24.4 סנט בשבוע שבו הנפט הגולמי ירד כעשירית, ושל 2.78 דולר בשנה. בקליפורניה המחיר כבר 8.246 דולר; במערב התיכון הוא קפץ 43 סנט בשבוע אחד.
ההסבר נמצא בדוח המלאים השבועי: מלאי התזקיקים בארה"ב עומד על 107.9 מיליון חביות - 13% מתחת לממוצע של חמש השנים האחרונות - בזמן שבתי הזיקוק עובדים בניצולת של 96.8%, וייצור התזקיקים דווקא ירד ל-5.2 מיליון חביות ביום. מלאי הגולמי, לעומת זאת, נמצא 1% מעל הממוצע.
כלומר החבית בסדר. האמצע שלה לא.
ומה עם הגז
התמונה הפוכה משני צדי האוקיינוס. בארה"ב מחיר הגז הטבעי עמד על 2.71 דולר ליחידה ב-10 בספטמבר, והמלאי גבוה ב-118 מיליארד רגל מעוקב מהממוצע של חמש שנים. באירופה, לעומת זאת, המחיר עומד על 71.32 אירו למגה-ואט שעה - עלייה של 121% בשנה, אף שהוא ירד כ-8% בשבוע האחרון על אותן ידיעות דיפלומטיות.
הזווית שלי
דעה אישית של אילן אברמוב - לא ייעוץ ולא המלצה
מה שאני לוקח מהשבוע הזה הוא שהשוק הפיננסי והשוק הפיזי סיפרו שני סיפורים שונים באותם ימים.
חוזי הנפט ירדו 10% על ציפייה - דיווח על מגעים, הכחשה איראנית, וצינור שעדיין בתיקון. מחיר הסולר עלה באותו שבוע לשיא, כי מלאי התזקיקים באמת נמוך ובתי הזיקוק באמת עובדים בתקרה. הראשון הוא הימור על העתיד; השני הוא מדידה של ההווה.
ומי שקורא רק את כותרת הנפט מקבל תמונה הפוכה ממה שמשלם הצרכן. הסולר מזיז משאיות, רכבות וציוד כבד, והוא היה השבוע בשיא - בדיוק כשהכותרות דיברו על התרסקות מחירי האנרגיה.
והזווית שהכי מעניינת אותי היא התזמון מול הפד. הריבית הועלתה ב-16 בספטמבר, והנימוק כלל במפורש את מחירי התשומות. יומיים אחר כך התחיל הגולמי להתפוגג - ונשיא הפד של סנט לואיס אמר דווקא ב-21 בספטמבר שהריבית "בצד המקל" ושצריך עוד העלאות. (הוא אינו בעל זכות הצבעה השנה.)
כלומר הפד הידק לתוך זעזוע היצע שהתחיל להתהפך, ומי שמעריך שהאינפלציה תרד בגלל הנפט מסתכל על החלק של החבית שכבר נרגע - ולא על החלק שעדיין בשיא.
ואני רוצה להיזהר: דיפלומטיה יכולה להתהפך בתוך יום, והמיצרים עדיין סגורים בפועל. מה שהשבוע הזה מדד הוא ציפייה, לא אספקה.
(חשוב להדגיש: זו דעתי האישית בלבד, ואין באמור המלצה לפעולה כלשהי.)
ייתכן שאילן אברמוב, הכותב, או מי מטעמו מחזיקים בחלק מניירות הערך או בקרנות הנזכרים בכתבה.
קראתם על חברה אחת. אותה שיטה עובדת על כל אחת.
מכתב אחד בשבוע על איך השוק באמת מחובר - ומיד בהרשמה, מפת האנרגיה והחשמל: מי מספק למי, ואיפה החוליה הצרה. חינם, והסרה בלחיצה.
ורוצים ללמוד את זה כמו שצריך? ההכשרות בקמפוס - 232 שיעורים וקהילה.
