בשבוע שעבר התכנסה תעשיית התקשורת האופטית בכנס ECOC במלאגה שבספרד. ארבע חברות שונות הציגו שם ארבע גרסאות לאותו רעיון בדיוק: להפסיק לחבר את הסיב האופטי אל שבב המחשוב בכבל, ולהתחיל לשים אותו בתוך אותה אריזה.
והסיבה אינה מהירות. היא חשמל.
ייתכנו טעויות או אי-דיוקים. מצאתם משהו שנראה שגוי? כתבו לי ואתקן.
בקצרה:
- הרכיבים שממירים אור לחשמל וחזרה צורכים כמחצית מהחשמל של מתג מודרני - לפי ברודקום.
- הפתרון שכל התעשייה מציגה הוא לקצר את המרחק בין האופטיקה לשבב.
- קוהרנט השיקה פלטפורמה שלמה לזה - ומניית החברה ירדה למחרת.
- ולישראל יש מקום בשולחן הזה: טאואר וניופוטוניקס התחילו לייצר בדיוק את הרכיב הזה בנפח.
למה זה קורה עכשיו
כשמאיץ AI שולח נתונים למאיץ אחר, האות עובר דרך שרשרת: הוא יוצא חשמלי מהשבב, נוסע על לוח המעגלים, מגיע לרכיב שממיר אותו לאור, נוסע בסיב, וחוזר לאותו תהליך בצד השני.
כל שלב בשרשרת הזו עולה חשמל, והשלב היקר ביותר הוא המסע החשמלי על הלוח.
לפי מחקר שפורסם ביוני בכתב העת השפיט Journal of Lightwave Technology, מאת אלן אוונס ממרכז המיקרופוטוניקה של MIT:
| 2024 | 2029 (תחזית) | |
|---|---|---|
| מקמ"ש נשלף רגיל | 20.6 פיקו-ג'ול לביט | 11.25 |
| מקמ"ש בהספק נמוך | 9 | 5 |
| אופטיקה משולבת באריזת השבב | 6.9 | 1 |
ובמתג שלם בקצב 102.4 טרה-ביט לשנייה: 6,400 ואט בפתרון המסורתי, 4,983 בהספק נמוך, 4,093 באופטיקה משולבת - חיסכון של כ-36%.
ולפי ברודקום, המקמ"שים הנשלפים צורכים כמחצית מצריכת החשמל של המתג ויותר ממחצית העלות שלו.
כשמרכז נתונים נמדד במגה-ואט ולא במטרים, 36% מצריכת החשמל של שכבת התקשורת הם לא שיפור הנדסי - הם מגבלה על כמה מאיצים אפשר להכניס לאותו בניין.
מה קוהרנט הציגה
ב-21 בספטמבר השיקה קוהרנט את PhotonLink, פלטפורמה שמאגדת את כל שרשרת האור שלה - לייזרי אינדיום-פוספיד, מערכי VCSEL, פוטוניקה על סיליקון, סיבים ייעודיים וגלאים - למוצר אחד שמותאם לשלוש ארכיטקטורות: אופטיקה באריזת השבב, אופטיקה צמודה לשבב, וחיבור ישיר בין שבבים.
מה שהחברה מסרה בהודעה שלה:
- יותר מעשרה לקוחות בארכיטקטורת האופטיקה באריזה, יותר מעשרה בצמודה לשבב, ויותר מחמישה בחיבור בין שבבים.
- לקוחות עוגן והסכמים ארוכי טווח נחתמו בשתי הארכיטקטורות הראשונות.
- "ההכנסות מפלטפורמת PhotonLink צפויות להתחיל לעלות ברבעון הרביעי של שנת 2026" - לשון ההודעה.
- הרקע התעשייתי: החברה מסרה שסיפקה עד היום יותר מ-300 מיליון לייזרי אינדיום-פוספיד ויותר ממיליארד גלאים.
והמנכ"ל ג'ים אנדרסון בהודעה: "לקוחות צריכים פתרונות אופטיים שלמים, לא רכיבים בודדים."
והמספרים מהדוח האחרון מסבירים למה זה מרכז העסק: ברבעון שהסתיים ביוני דיווחה קוהרנט על הכנסות של 2.05 מיליארד דולר, עלייה של 33.8% בשנה. מגזר מרכזי הנתונים והתקשורת הניב 1.615 מיליארד דולר - 79% מההכנסות - וצמח 58.6% בשנה. לשנה כולה: 7.12 מיליארד דולר, עלייה של 22.5%.
החסם שלה הוא לא ביקוש אלא ייצור. החברה מסרה שהיא ייצרה ברבעון יוני כ-80% יותר לייזרי אינדיום-פוספיד מאשר שנה קודם, ושהתפוקה הפנימית צפויה להכפיל את עצמה עד סוף רבעון ספטמבר - רבעון אחד לפני התוכנית. ההשקעה ברכוש קבוע ברבעון אחד: 556 מיליון דולר.
והשוק? מכר את ההשקה
מחירי נעילה של מניית קוהרנט (COHR, נסחרת בבורסת ניו יורק):
| תאריך | נעילה | שינוי |
|---|---|---|
| 16 בספטמבר | 289.93 | 6.92%+ |
| 17 בספטמבר | 295.98 | 2.09%+ |
| 18 בספטמבר | 317.36 | 7.22%+ |
| 21 בספטמבר (ההשקה) | 321.52 | 1.31%+ |
| 22 בספטמבר | 310.18 | 3.53%- |
השבוע כולו: 7.06%+. היום שאחרי ההשקה: 3.53%- - בזמן שמדד השבבים של פילדלפיה עלה 2.06%.
כלומר המניה עלתה 9.5% בשלושת ימי המסחר שלפני ההשקה, וירדה ביום שאחריה. הקריאה המתבקשת היא שהשוק תמחר את המוצר מראש - וזו פרשנות שלי, לא עובדה: יום מסחר אחד אינו ראיה, וגם שאר מניות האופטיקה נחלשו באותו יום בזמן שמניות השבבים עלו.
מה שכן ניתן לומר בוודאות: בית ההשקעות סטייפל פרסם למחרת ההשקה עדכון שבו חזר על המלצתו ולא שינה את מחיר היעד שלו. גל עדכוני מחירי היעד שנראה בחיפוש על המניה הגיע מדוח הרבעון ב-12 באוגוסט, לא מההשקה.
מי עוד הציג באותו כנס
| החברה | מה הוצג |
|---|---|
| לומנטום, קוואלקום וקורנינג | הדגמה משותפת של חיבור אופטי ישיר בין שבבים, מבוססת מערכי VCSEL ב-1060 ננומטר - כ-10 טרה-ביט לשנייה לכל כיוון, 32 ג'יגה-ביט לנתיב, וצפיפות של כ-1 טרה-ביט למילימטר עם יעד לפי ארבעה |
| מארוול | רכיבי אופטיקה ראשונים בתהליך 2 ננומטר - 400 ג'יגה-ביט לנתיב ו-800 ג'יגה-ביט לתקשורת בין אתרים - ופלטפורמת אופטיקה משולבת ל-102.4 טרה-ביט |
| נוקיה | מקמ"ש 1.6 טרה-ביט בהספק נמוך, עם טענה לכ-80% פחות חשמל מפתרון מסורתי |
| קוהרנט (יום לפני ההשקה) | מקמ"ש 3.2 טרה-ביט עם שמונה נתיבים של 425 ג'יגה-ביט, ומנוע 6.4 טרה-ביט צמוד-שבב |
| קרדו · מאקום | מודול 1.6 טרה-ביט · רכיבים ל-448 ג'יגה-ביט לנתיב |
קוואלקום עלתה 9.29% ב-21 בספטמבר. (באותו יום מדד השבבים עלה 4.29%, ולקוואלקום היה גם כנס מוצרים משלה באותו שבוע - כלומר ההדגמה מסבירה לכל היותר את העודף על המדד, לא את כל התנועה.)
ומה שבלט בהיעדרו: כמעט אף אחת מההודעות לא נקבה במספר צריכת חשמל לביט. בקטגוריה שכל ההצדקה שלה היא חיסכון בחשמל, התעשייה מוכרת רוחב פס וצפיפות - ומשאירה את מדידת היעילות לצד שלישי.
החוליה הישראלית
ב-17 בספטמבר, ארבעה ימים לפני ההשקה של קוהרנט, הודיעו טאואר סמיקונדקטור וניופוטוניקס הישראלית על תחילת משלוחים בנפח גבוה של מנועים אופטיים עם לייזר משולב - בדיוק הרכיב שכל הכנס עסק בו.
לפי הודעת החברות:
- המוצר הנשלח: NPG102, מעגל פוטוני משולב למנועים אופטיים ב-800 ג'יגה-ביט ו-1.6 טרה-ביט, בתכנון של 200 ג'יגה-ביט לנתיב.
- הוא מיוצר על PH18DA, פלטפורמת הפוטוניקה על סיליקון של טאואר, שמשלבת לייזר, מגבר, אפנן וגלאי על אותו מעגל.
- הדור הבא, NPC505 ל-6.4 טרה-ביט, מתוכנן להישלח בנפח במחצית הראשונה של 2027.
- דורון טל, סמנכ"ל ומנהל כללי בניופוטוניקס: "השלב הבא של תשתית ה-AI דורש קישוריות אופטית שמתרחבת גם בייצור וגם בביצועים. עם טאואר, אנחנו הופכים פוטוניקה עם לייזר משולב לבחירה מעשית ולזמינות בנפח."
- ד"ר אד פרייזלר, סגן נשיא ומנהל כללי ביחידת ה-RF בטאואר: "אנחנו נרגשים לראות את החזון שלנו של שילוב לייזרים עם מעגלים פוטוניים בביצועים גבוהים מתממש."
ותגובת השוק הגיעה באיחור, מסיבה טכנית: הבורסה בתל אביב הייתה סגורה מ-18 עד 21 בספטמבר בגלל יום כיפור. ביום המסחר הראשון שאחרי, 22 בספטמבר, עלתה מניית טאואר 8.83% והייתה הבולטת במדד תל אביב 35, במחזור של כ-181 מיליון שקל.
(טאואר נסחרת גם בנאסד"ק, ולכן חלק מהתמחור התרחש בזמן שתל אביב הייתה סגורה.)
הזווית שלי
דעה אישית של אילן אברמוב - לא ייעוץ ולא המלצה
מה שאני לוקח מהשבוע הזה הוא שצוואר הבקבוק של ה-AI זז, ורוב הדיון הציבורי עוד לא זז איתו.
השיחה על AI מתנהלת סביב מי מייצר את המאיץ החזק ביותר. אבל כשמחברים עשרות אלפי מאיצים לאשכול אחד, השאלה המעניינת היא כמה חשמל נשרף על עצם ההעברה ביניהם - ושם, לפי המחקר, יושבים בין שליש לחצי מהתקציב של שכבת התקשורת.
ומה שמעניין אותי במיוחד הוא הפער בין ההודעות למספרים. כל השחקנים הציגו רוחב פס וצפיפות; כמעט אף אחד לא פרסם צריכת חשמל לביט. בקטגוריה שכל ההיגיון הכלכלי שלה הוא חשמל, זה בדיוק המספר שהייתי רוצה לראות - ומי שמוכר "מהפכה באנרגיה" בלי לנקוב בצריכת אנרגיה, מבקש אמון.
ולגבי התגובה של המניה - קוהרנט עלתה כמעט 10% בשלושת הימים שלפני ההשקה וירדה ביום שאחריה. לדעתי זה לא אומר משהו על המוצר; זה אומר משהו על מי שקונה לקראת אירוע ידוע מראש. אירוע שמועד פרסומו הוכרז מראש, כפי שהיה כאן, כבר מתומחר לפני שהוא קורה.
ומה שאני מוצא הכי מעניין מהזווית הישראלית: החוליה שטאואר וניופוטוניקס נכנסו אליה אינה "עוד ספק". זו החוליה שכל ארבעת השחקנים הגדולים הציגו בכנס כמוצר הדגל שלהם - והישראליות הודיעו על ייצור בנפח באותו שבוע בדיוק.
(חשוב להדגיש: זו דעתי האישית בלבד, ואין באמור המלצה לפעולה כלשהי.)
ייתכן שאילן אברמוב, הכותב, או מי מטעמו מחזיקים בחלק מניירות הערך או בקרנות הנזכרים בכתבה.
קראתם על חברה אחת. אותה שיטה עובדת על כל אחת.
מכתב אחד בשבוע על איך השוק באמת מחובר - ומיד בהרשמה, מפת השבבים: מי מספק למי, ואיפה החוליה הצרה. חינם, והסרה בלחיצה.
ורוצים ללמוד את זה כמו שצריך? ההכשרות בקמפוס - 232 שיעורים וקהילה.
