הפיצוי העודף שמשקיע מצפה לקבל על החזקת מניות במקום אג"ח ממשלתית חסרת סיכון. מודדים אותה לרוב כהפרש בין "תשואת הרווח" של המדד (הרווח למניה חלקי המחיר) לבין התשואה על אג"ח ממשלתית ל-10 שנים. כשהפרמיה גבוהה, המשקיע מתוגמל היטב על הסיכון; כשהיא מתכווצת או הופכת שלילית, הוא מקבל פחות תמורת אותו סיכון. חשוב לזכור שההשוואה אינה סימטרית: קופון של אג"ח קבוע, בעוד שרווחי חברות יכולים לצמוח - ולכן פרמיה נמוכה אינה כשלעצמה הוראת פעולה.